מה כל כך מושך לשירים האלה? אומרים שנוסטלגיה היא עניין אישי ויחסי, בטח פונקציה של גיל, אבל כששומעים את "חתום בנשיקה" עם בראיין איילנד , "את הכול בשבילי" עם ניל סדקה ו"אנצ’יינד מלודי" עם "האחים הצדקניים", נדמה לי, ותקנוני אם אני טועה, גם מי שלא רקדו במסיבות הסלואו של הלילות ההם, יתגעגעו לגברים המזמרים של שנות השישים. געגועים לזמנים ומקומות שלא ביקרתם בהם בזמן אמיתי.
"גברים-שישים" מעורר געגועים אפילו יותר מאשר "נשים-שישים". אנגלברט המפרדינק שר "כמו שזה היה", בקול משי מלטף. מעלים את הקצב עם בובי ווי ב"טייק קייר אופ מיי בייבי", ואיזו ענתיקה זו "רגעים מכשפים" עם רוני הילטון. וכמה מתרפקים על "מיי ספישל אנג’ל" עם בובי הלמס, הפלטרס עם "טוויילייט טיים", "ים האהבה" עם פיל פיליפס והטווילייטס ו"היי היי פולה" עם פול ופולה. למי שעדיין לא נמאס, ממתינים קליף, ריקי נלסון, דין מרטין, גרי והפוסעים ונט קינג קול. ומה עם אלוויס?
כשהם היו צעירים ויפים. בתמונות: בראיין איילנד, בובי ווי, ריקי נלסון, ניל סדקה, האחים הצדקנים
1. Brian Hyland – Sealed With A Kiss
2. Neil Sedaka – You Mean Everything To Me
3. The Righteous Brothers – Unchained Melody
4. Engelbert Humperdinck – The Way I Used To Be
5. Bobby Vee – Take Good Care Of My Baby
6. Ronnie Hilton – Magic Moments
7. Bobby Helms – My Special Angel
8. The Platters – Twilight Time
9. Phil Philips & The Twilights – Sea Of Love
10. Paul & Paula – Hey, Paula
11. Cliff Richard – The Young Ones
12. John Leyton – Johnny Remember Me
13. Ricky Nelson – Hello Mary Lou
14. Joe Dolan – Make Me An Island
15. Dean Martin – That's Amore
16. Gerry & The Pacemakers – Ferry Cross The Mersey
17. Nilsson – Without You
18. Tom Jones – I'm Coming Home
19. Don Mclean – And I Love You So
20. Nat King Cole – When I Fall In Love
תגובה אחת