מישהו בסוף נשאר לבד

ספארי

מילים ולחן: רונן פרי ואיתי סיני עיבוד והפקה מוסיקלית: ספארי ורונן הלל
3/5

יש משהו לא ייחודי, אפילו נדוש בשירים דידקטיים שפונים ל"אתה" בגוף שני – "מתי תבין, מתי תלמד/ שהזמן לא מחכה לאף אחד", מעין תדריך שמשמש מסקנת חיים לכל הבלגנים – כולל אכזבה מאישה (ש"קרעה אותו לחתיכות" – נו טוב, לא להגזים) וגם הצעה לא לאבד את האמונה, כי "מישהו בסוף נשאר לבד". הדידקטי הזה נשמע סתמי, עקר, מקושקש.

הקולות הדואבים של צמד הספארי נישאים על מנגינה מלנכולית וקצב רוק רך. מהמוסיקה נושבת רוח טובה יותר, במיוחד מהמנגינה. אני זוכר תזמורים כאלה מלהקות שבעים סולידיות, וגם הסולו חשמלית הקצר מתקבל בברכה, אבל השירה עדיין לא מלוטשת. חבל שכישרונות כמו רונן פרי ואיתי סיני לא דואגים למוצרים שלמים ומושלמים יותר.

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

4 תגובות

  1. אני יודעת שהם יצליחו הוא דוד שלי ואני יודעתאת זההההההההה!!!!!!

  2. מוזר, הכותב כאילו לא זוכר איך בגיל צעיר כל רגש הוא קיצוני. אף פעם לא הרגשת שמישהי קרעה אותך לחתיכות?
    בלי קשר, שיר באמת מרגש. דווקא כן ייחודי על רקע מצב המוזיקה הישראלית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן