מאה שנה לא הולכות ברגל. מגייסים תמונות בשחור-לבן. שולפים גם את השירים הישנים. התקף נוסטלגי ידוע מראש.
נעמי שמר כתבה: "מקצף גל ועננה/בניתי עיר לי לבנה/כמותם קוצפה, כמותם שותפה/ כמותם יפה". 
מתחת לשיר לא נכתב מה שנת ההקלטה. תאמינו לי: הקלטה עתיקה. אין קשר בין השלמה ארצי הזה לשלמה ארצי של ימינו. מן הסתם – מתאים לתמונות. המוסיקה – ואלס נעים זמירות.
יצחק יצחקי כתב: "היה היו כאן פעם שקמים/ חולות מסביב וגם נוף/ העיר תל-אביב של אותם הימים/ היתה בית בודד על החוף" 
צליל אקורדיון, ואלס. כן זהו, זה גן השקמים הישן. מי שמחסיר פעימה מחמת געגוע לשקמים ההם – הביצוע של ריקה זראי עדיין בשבילו.
ירדנה ארזי שרה "בין פרחי הגן" מי כתב? ולנטיין קרוצ'ניון. מי? יש תרגום. שיר עלייה לארץ ישראל. מוסיקה – אמא רוסיה. הייתי מתרגם את השיר לקהילה הרוסית. תל אביב כאן היא "תל נחמד חביב עם ריח תפוחים וסמדר". באמת היו זמנים. ריח תפוחים בתל-אביב. הא, בשוק הכרמל.
אלתרמן חזה ש"תל אביב תהיה ג'נבה, לשתיהן סיסמה אחת", והתכוון לשלום. חזונו עדיין בושש. שיר על רקע ויכוחים בכיכר העיר – כש"השלום הומה ברוח". עד היום תל-אביב עדיין לא ג'נבה, אבל את הלחן העצוב של מיקי גבריאלוב אני מאמץ. שיר ראשון באוסף שאינני לוחץ next בשלט.
גם את "יכול להיות שזה נגמר" ששר אריק איינשטיין (יהונתן גפן-שם טוב לוי) אני משאיר לרוץ עד סוף השיר. הגיטרה החשמלית מגיעה ל עיר של שקמים וביאליק אחד. אנגלים ומחתרת, ילקוט הכזבים. אמרו שפעם היה פעם חלום נהדר. ו"היה להם בשביל מה לקום בבוקר". תל-אביב שמסמלת את סוף הימים שבעיני רוחו של גפן היו יפים.
צביקה זליקוביץ כתב: "תנו לנו יד ונלך/בהרצל בלי כביש ומדרכת/ עם שיירת גמלים על החול/ תנו לנו היום ללכת/לגימנסיה הרצליה כמו אתמול",  טקסט התרפקות אולטימטיבי על העיר של פעם כולל מקומות שכל נפש תל-אביבית שבה פועם לב נוסטלגי הייתה רוצה לחוות (בתי הקולנוע "גן רינה", "בית העם") ו וגם הספסל בגן הדסה. גמלים? יכולה להיות אטרקציה. הגמלים חוזרים לשדרות רוטשילד.  יעקב הולנדר הלחין. תוגת הגעגוע. והקול התם-טהור-מעודן-יפהפה של עירית דותן.
ניר וארנון פרידמן שרים "דצמבר" של נתן אלתרמן ומשה וילנסקי, ביצוע חדש יחסית לשירים האחרים באלבום בעיבוד טיפה ג'אזי. חוזרים אל "קרנבל דיזנגוף" של שיקו בוארקי הברזילאי, סמבה בגרסת אהוד ממנור עם להקת "ארץ טרופית יפה", ימי הלהקות הצבאיות חוזרים ע"י להקת פיקוד דיזנגוף" ו"הבובות מחלונות הראווה" (דן אלמגור-יאיר רוזנבלום).
רבקה זוהר ומנחם זילברמן נכנסו בגרסה נוראה ל"בכרם תימן", שלמה גרוניך שר "יש לי סימפטיה" בלייב, דורי בן-זאב עושה רוקנ'רול מ"ילד תל-אביבי", להקת "תל-אביב הקטנה" מבצעת שיר מרופט שכותבי מילותיו ולחנו אינם ידועים – "שני בנאים", עופרה חזה – "מי יבנה בית בתל-אביב" ובסיום "ארבע עשרה אוקטבות" עם אבנר קנר ויוני רכטר – "ערב בתל-אביב. מהשירים המורכבים-חדשניים באוסף.
תל-אביב של מכל הבא לאוזן. קשת של מילים צלילים, סגנונות. גם שירים שאני שמח לדלג עליהם. מעטים שירים לנצח.
"משירי תל-אביב" נכלל באוסף של 4 תקליטורים שהוציאה "פונוקול" – "תל-אביב הקטנה – 100 שנה לתל-אביב" באריזה מהודרת הכולל גם "משירי ח.נביאליק", "משירי נתן אלתרמן", "משירי יעקב אורלנד".