משבת עד כניסת שבת /a>
הבאה על בחור שמקנא ב…צבא שיש לו את מי שאהבה נפשו. לפי השיר אני יכול לשער שהיא משרתת ביחידה קרבית רחוקה ומקבלת חופשות אחת לכמה שבתות. ומה איתו? בזמן שממתין לשובה, יושב בבתי קפה, הולך לסרטים ומחבק כסאות ריקים. יכוון את כל השעונים כדי לספור הדקות עד שובה.
גיספן שיחק אותה סוג של בהפוכה: לעומת רוב הטקסטים של שירים ים-תיכוניים שעוסקים בגעגועים ללא סיפור, כאן יש איזשהו סיפור געגועים של אזרח (בטלן?) לחיילת. אם עד עכשיו הנאראטיב הקונבנציונאלי הוא שהבחורה היא שממתינה לשובו של החייל שלה, הנה בשיר הזה – הבחור הוא שממתין לשובה של החיילת שלו. לא שעלינו כאן על התעלות. לפחות – שינוי.
אגב, בארצנו הקטנטונת, האוהב המתפוץ מרוב לחץ לאהבתו, יתניע מכונית ובחצי שעה יהיה אצלה, במקום לבלות ללא מעש בבתי קפה ובסרטים. מילא הטקסט,אבל מאור פיניה שר את זה כאילו אין לו ולסיפור כל נגיעה של אמת, בלי נשמה, טכני לחלוטין. גם עיבוד המכונות הקר והמנוכר לא מיטיב עם הלחן היפה של עדי ליאון.
תגובה אחת
חולים עליך מאור נשמאמי, אצלנו השיר הזה לוקח את כולם.
שתהיה שבת שלום. מקווים שמיראל יוצאת שבת!