צחוק מוביל לשמחה. השמחה מעוררת צחוק. יאללה בכפיים על סיפור עם פואנטה.  לא בדיוק שיר אלא  מעשייה סטיייל עממית משהו על בן הכפר שנודע לו כי האישה שאיתה יצר קשר היא יורשת מיליונים וגם בתי מלון. ואז הוא מנסה להצטדק – "לא חיפשתי מעולם בת עשירים". ה"מקהלה" בשיר אורבת לו ושרה – "הוא חיפש אל תאמיני, בן הכפר אינו תמים".  לפני שנודע לו – ברור שהיה תמים, ואחרי שנודע לו הוא כבר נהייה קצת אינטרסנט: "אבל אשמח אם לי תחליפי את הטרנטה במרצדס".
הסיפור לובש אווירת חאפלת כפר שקוראת לצאת במחולות. שלוש דקות בסגנון עדות המזרח עם השפעות בלקניות (זורנה כלי נשיפה). זאב נחמה מחייך בלשון סחבקית על מוסיקה שמלחינה נקרא "עממי" (עממי מי? מה שם משפחתו?) . טכניקה המקהלה בשיר – נחמדה. רונן יונה נלהב להוציא את הסיפור משמח הלבבות לפועל. להתייחס לזה כמו שזה – עממיות נחמדה.