כולם רוצים ניסים מבואסים המיניבוס נסע /אז מה עושים אחרי השיא בפרדסים comme-ci comme-ça / נו מה נהיה – יהיה מה שהיה /עכשיו לא קל אבל יהיה נפלא /אז מה יהיה

אז מה עושים עם החיים כשיש כתמים – עושים כביסה /מדסקסים סודות כמוסים ומסמסים, עושים דייסה /נו מה נהיה – יהיה מה שהיה /עכשיו לא קל אבל יהיה נפלא /אז מה יהיה תמיד בלב תקווה גדולה"

הקלילות הנסבלת או הבלתי נסבלת של הקיום? שניהם גם יחד. זה היופי בטקסט של ארז ברזוליק, שקורין  אלאל תרגמה לצלילים באותה נימה  קלילה מחויכת שיש בה גם אירוניה קלילה. שיר על דברים שאין לנו שליטה עליהם (המיניבוס נסע), וגם על מה שיש לנו איזושהי בקרה ("תמיד בלב תקווה גדולה").

"כולם רוצים ניסים" מצד אחד, אבל גם האמירה העתיקה של "אין חדש תחת השמש" ממשיכה לשלוט בחיינו ("יהיה מה שהיה") השיר עוסק בפרדוקס הקיומי – הניסיון היומיומי לשבור את הכאב, להיחלץ מבעיות, לשנות את מה שאנחנו לא שולטים בו. מצד שני – היכולת לבחור איך לחיות עם המציאות הזו – כמו להיאחז בתקווה ובטוב, שזה כבר עניין שבראש שלנו. ברזוליק הוסיף נימה מחויכת לשיר – "אז מה עושים עם החיים כשיש כתמים – עושים כביסה/ מדסקסים סודות כמוסים ומסמסים עושים דייסה"

התוספת של הצרפתית  Voulez-vous Maintenant Voulez-vous Monsieur  היא קונוטציה לשפת רחוב החלונות האדומים – פניה של זונה ללקוח, גם זה במשמעות של לשנות את השגרה, לשבור את הכאב.

הלחן של קורין, העיבוד האלקטרוני של ג'וני משגרים את השיר אל הדאנס קלאב העולמי, גם כאן בחיוך מדליק, בניואנס מלודי יפה, בטון אלט מחוייך לא מתמרח. ללא ספק להיט בעל פוטנציאל אוניברסאלי, ולא רק בזכות ה – Voulez-Vou?.