מי שערך את האוסף הזה מבין במוסיקה לטינית, כלומר במוסיקה אפרו לטינית אותנטית, זו הטמפרמנטית שנוגעת בשורשים האמיתיים של הז’אנר. מתוך ה-11 קטעים הקפיצו אותי "בוס טרז ביין" של "קוורטט טרז ביין", חלילו האקזוטי של הרבי מאן בקטע "טודוס לוקוס" ואחר-כך שני קטעים של CAL TJADER ואדי פאלמיירי – "ריתמו אוני" ו"פיקדילי". לסלט הזה הוסיפו קטעים של הענק ווילי לובו – "שורשים" סטייל ג’אז פאנקי, "לה דסקרגה" בשתי גירסאות. "מה קה נאדה". מוגש באוריינטציה אפריקנית ע"י פטאטו וטוקיקו. את "קאראוואן" מנגן ג’ורג’ שירינג במקצב סלסה בליווי מפוחית. נסכם ונאמר שזה מקבץ לטיני מסורתי עם רטבים חמים ועם שמחת קצב ששמה את הדאנס של ימינו בפרופורציות הנכונות.
