חברי ההרכב: איליה מאן (איליה שצ'רבקוב) נאצ'ה (נוה לב-רן), אקסטרה ג'י (רז לוי)

"אם היה לי משהו לעשן
היה יכול להיות בן..
אבל אין…לא נורא!

איזה יום שמח, יום של הפתעות
זה היה יכול להיות אם היה לי כיף, לרחף…"

הבנתם את זה? לא עושה לי להתעמק. העיקר שהחבר'ה שמבצעים מבינים למה הם מתכוונים. פרט לסמפול על הפתיחה מתוך "פה קבור הכלב" של כוורת, קולו של זמר התכל'ס נשמע מאונפף כמו מאיר פניגשטיין, המתופף של כוורת.
השיר שנשמע בדיחת היפ הופ פרטית מופרעת בקצב בום פם,  מזכיר טיפה את המוסיקה של התזמורות הבלקניות של ברגוביץ' וקוסטוריצה עם כל הצחוקים והפאן. תכל'ס (ראשי תיבות של ''תן כבוד לסחבק('' הוא היפ הופ ישראלי שכרגיל מנסה להיות אמריקני, אבל מתחיל להשתכנע שהשפה שלנו היא לא רק סמנטיקה, אלא חיים והוויה. הוא פורץ גבולות, כולל הרפרנס של דני סנדרסון.
תכל'ס נשמעים משהו שכונתי מסוחבק ומתפרע של חבר'ה שאוהבים לבלות ולהתלוצץ ביחד. ראפרים ששרים כמו שהם מדברים, כולל סלנג, בדיחות פרטיות. ההפקה – פאנק עם המון באס. האווירה – קרקס נודד. להגיד חמוד? אמרתי. להגיד יותר מזה? – לא.