"כולם רצים בקצב מטורף/ ומנסים לכבוש את העולם שלך/ ואם את תביטי פנימה אז תביני שקיים/ אוצר גדול שיחבק אותך"

צליל מזרח מתוכנת ומסונתז משמש תפאורה לגבב מילים שמנסה לדבר על "האוצר הפנימי" לעומת "הזוהר החיצוני". הדובר בשיר מספר על אחת ש"חולמת הזוהר שכותבים בעיתונים" (זו עברית?) – כלומר להיות מפורסמת, אבל מרגישה "על הפנים", מנסה לשכנע אותה שתרד מהניסיון לכבוש עולם ותביט פנימה – כי שם מסתתר "אוצר גדול שיחבק אותך" .
אני מניח שגם הגברת הזו שחולמת זוהר (טבעי, טבעי) רוצה להבין מהות האוצר שמסתתר אי-שם בנבכי נפשה, שייעשה אותה יותר אושרת, בטח פחות אומללה. טקסט "שאנטי", שמגיע מנציגי משפחה חיים – אמיר וענבל, שאומר משהו מרופרף ושטחי על מהות של אושר . הנסיון ליצור דרמה פסואדו אתנית סביב הטקסט הקטן הזה – יומרני.  מעין מנטרה מזרחית בשירת נשמה לא מהוקצעת, מאהוול נשי משולב יפה, קצב פאנקי, אפקט סטייל הצ'יל של דיפ פורסט. במקום פשטות – העמיסו מוסיקת קרוס-קלטשר על קול קטן שנבלע ומלודרמה שאינה מגיעה.