הרגעים הגדולים

כוכב נולד 7

טדי יזמות והפקות
4/5

התחלתי עם "הללויה" של ליאונרד כהן. מיי פיינגולד דרמטית. מדי דרמטית לטעמי. אני מבין אותה: כוכב נולד דורשת רגש. הרבה רגש. שפוך רגשותיך על התוכנית, כי בתחרות כמו כוכב נולד, כשרגש נשפך – לפעמים השיר, או כוונת המשורר והמלחין מתפספסים.

הרבה יותר טובה ב"תחזור תחזור" של יובל בנאי, שיר הגמר. פה יש אינטרפרטציה, מילים מגיעות. חלוקה נכונה של אנרגיות. צומחת עם השיר לאט. וגם כשהיא בשיא, היא יודעת לרדת. כאן היא זמרת Rock בעברית. "עלה ברוח" שאינו אלא Reflections Of My Life להיט הענק של The Marmalade  משנת 1969 הוא בחירה פחות מדויקת. בסופו של דבר זה שיר פופ, אבל מיי יודעת להפעיל גרון ולהטעין את השיר בעוצמות שיוצריו כנראה לא הועידו לו. "סדר יום" של יוסי אלפנט ואיל גולדשטיין הוא עוד בחירה נכונה של קאבר,  ותודה על העיבוד המדגיש יפה את צליל הבס. "שאריות של החיים" – אינטרפרטציה של ממש, ונדמה לי שגם עידן רייכל הופתע מהדרך שפיינגולד טיפלה בשיר. ממלאת אותו ב"תוכן" חדש, וגם כאן – חלוקת אנרגיות מצוינת. איזו זמרת! 

כוכב נולד 7. בחרו 27 שירי שמוגדרים "היילייטס". פתחתי במיי פיינגולד כי היא התגלית הגדולה של התחרות. ארצנו הרי אינה משופעת בזמרות רוק מהזן המשובח. זמרות פופ יש בשפע, אבל פיינגולד היא רוקרית מהזן נדיר בשפתנו-מקומותינו.  

לא שיש לי משהו נגד רוני דלומי. נהפוך הוא: כל מפיק מיוסיקאל (מחזות זמר)  יחטוף אותה. את "בגלל הלילה" (תרצה אתר-דפנה אילת) היא שרה בסדר, אבל אעדיף במקרה הזה את חוה אלברשטיין.  הביצוע שלה ל – Casa Dia  המוכר ממרתה גומז בפרויקט של עידן רייכל – נעים.  ב"ככלות הקול והתמונה" – מגיעה לשיאי הרגש.  זמרת טובה, אבל כנראה  לא די בלשיר נקי, נעים וברגש.  שיר כמו "לא קל" של טום פטרובר ראוי לביצוע חזק יותר.

אם להצביע על זמרת פופ של פרשנות אישית הרי זוהי מורן מזוז בשני שירים של שלום חנוך "קרן שמש מאוחרת" ובעיקר "אוהבת אותך עוזבת אותך" – בשירת רגש של אמת פנימית, בלי להיות מאוד רגשנית. גם מזוז כמו פיינגולד יודעת לחלק אנרגיות.

בסך הכל – דיסק של בחירות טובות ומחניפות:  הטריו ראם כהן, עומר אדם, חובי סטאר עשו הילולה יפה מ"מה הוא עושה לה" (המוכר מהגשש החיוור) , סטאר הצטרף לאלחי רפואה ל"שווים" של עילי בוטנר שאינו נופל מהביצוע המקורי של רן דנקר, לירן דנינו – רוקר בעל צבע מיוחד מאוד ("את" של מוש בן ארי), דניאל תבורי  לוקח את "זכיתי לאהוב", בלדת רגש לחלקת הרגש המאוד משכנעת שלו, את ראם כהן בעל הסלסול היפה אני מעדיף ב"מילים יפות מאלה" (רייכל) מאשר ב"עטור מצחך זהב שחור" – שפחות מתאים לסגנונו, גם בזכות העיבוד הים-תיכוני הקולח. חובי סטאר, ולדי בלייברג – שניהם מקצוענים. השאלה לאן פניהם מועדות. הם זמרים מעולים, אבל מה סגנונם? 

מה עושים עם כל הכשרונות? הדור הבא של המוסיקה הישראלית? התשובה שלילית, כי בסופו של דבר "כוכב נולד" היא תחרות של זמרים וביצועים, לא של זמרים יוצרים. אבל אם מתהחרות הזו יצאה מיי פיינגולד אחת – דיינו.  

A Star Is Born – Highlights Live

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

4 תגובות

  1. אין לי כוח לכתוב תגובה ארוכה ומפורטת אבל ממילא כל מה שקשור לכוכב נולד לא אמור להיות מנומק. אני אוהב את רוני דלומי, אני חושב שיש לה קול ממש יפה עם המון צבעים. אחד הקולות הכי יפים וזכים בשנים האחרונות של כוכב נולד. אני אוהב את זה שהמנצחת מעידה על עצמה שהיא לא שונה מכל אחד אחר. דווקא בזה היא הכי מיוחדת. שרה ככה מלב אל לב זה הכי יפה הכי פשוט הכי מקסים במובן הליטרלי ביותר…

    השאר הם טרנדים כולל מיי פיינגולד שבהחלט יש לה קול שלא שמענו ב*כוכב נולד*. תוציא מהקונטקסט של כוכב נולד ויש זמרות רוק יותר טובות – אפרת גוש על הביזאר, נינט טייב על העדינות, רונה קינן על הנשמה ואורית שחף על הצרחות. ואיפה פיינגולד בין כל אלה? שיער אדום וסלבריטי בשקל…

  2. נ בשביל נודניק? הצלחת להרגיז אותי. אופקיי לא מסתיימים ובטח שלא מתחילים בגלגל"צ. למעשה הפעם האחרונה שהאזנתי לתחנה הזו הייתה באיזה תחקיר לפני שנתיים בצבא, כשחיכיתי מחוץ לחדר של המפקד שלי והפקידה שלו שמעה רדיו…

    אני חושב שהיא פוזאיסטית כי ככה אני חושב. אותי היא לא מרגשת. היה לה ביצוע אחד מצויין לאורך כל העונה, וכל השאר היו לא אמינים ולא משכנעים לעניות דעתי.

    לגבי החומרים שלה עם ההרכב. השיר שהיא שרה באילת היה איום ונורא מכל בחינה. השיר שיצא כסינגל לאחרונה קצת פחות נורא אבל עדיין שוכן במחוזות הגרוע.

    אני דווקא חושב שהצרידות שלה זה לא דבר רע, זה מגניב וזה שלה ויש שם המון פוטנציאל. אותי היא לא משכנעת, לא מרגשת ולא מזיזה לי נים. למה? כי היא פוזאיסטית. היא מוכרת שואו, היא מוכרת עטיפה, היא מתאמצת (מה שיוסי מכנה "חלוקת אנרגיות" אני קורא לזה "לדחוף אנרגיות בלחץ"). אנשים ששרים בפשטות, בלי לנסות לזייף איזשהו קטע "מרגש" או "מגניב" הרבה יותר אמינים ומשכנעים בעיניי. ולכן הילדונת עם התלתלים יותר מעניינת. דווקא כי היא לכאורה "פחות מעניינת". דווקא להיות עם הקול הצלול המתנגן, עם ההופעה הסולידית – זה הרבה יותר מרענן בעיניי. סוף סוף מישהי שלא באה עם האש הזו בעיניים שרוצה לשרוף את הכל רק כדי לטפס למעלה – דווקא כשבאה מישהי מהמקום הכי תמים של "רציתי לשיר", זה יותר מעניין ויותר משכנע.

    אני חושב שלרוני דלומי היו לא פחות מארבעה ביצועים מעולים עם ערך מוזיקלי ממשי. למיי פיינגולד יש ערך בתוך כוכב נולד בתור הפוזאיסטית הגדולה ביותר של התחרות – סטייג' דייבינג, לשכב על הרצפה, לשבת ולהימרח על רקדנים. יופי, זה מאוד מרשים, זה מנקר ע

  3. ריילי אתה טועה ובענק..
    אין לי שום בעיה עם רוני דלומי, אני חושבת שיש לה יכולות ווקאליות סבירות וקול נעים ואולי יום אחד היא תתפתח למשהו מעבר. יש לה פוטנציאל.
    מיי לעומתה, כבר מממשת אותו. בעייני הקול שלה, עם כמה שטוענים שהוא מידי צרוד וצורם, הוא תרפיה לאוזניים ולנשמה. לא משנה מה היא שרה, היא פשוט מצליחה לחדור פנימה ולרגש, לשמח, אפילו להעציב..

    אני מניחה שהתכוונת ל"פוזאיסטית" ע''פ פירושה הכביכול מעליב, אבל זה דווקא נכון- למיי יש פוזה. יותר נכון נישה, שבה היא מוצאת את עצמה. היא מי שהיא ואין לה בעיה להראות את זה לעולם וזה גם כל היופי בה.
    אם תקשיב למוסיקה שהיא עושה, סולו או כחלק מלהקתה דיזיאק, תשמע סאונד אלטרנטיבי מגניב שלא שומעים פה כל יום ואני בהחלט ממליצה לכל אחד לפחות לנסות להקשיב ולהרחיב אף לו במעט את האופקים הגלגלצים.

  4. יוסי, על מה אתה מדבר?
    מיי היא חקיינית ופוזאיסטית. רגש זה הדבר האחרון שהיא מעבירה. קח את דלומי חסרת הניסיון והביטחון לעומתה – על כל חיסרון טכני היא מפצה בטונות של נאיביות מרעננת והמון רגש. משהו שחסר אצל כל שאר המקצוענים.

    מורן מזוז מסלסלת יפה אבל כשהיא פותחת גרון אתה עף מהחדר מההדף. לא נעים להאזנה. לירן דנינו מיוחד אבל לא מפוקס.

    כל השאר בינוניים, חקיינים או פוזאיסטיים ציניקנים. ואם על כל אלה דלומי תמה אחת – דיינו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות