שיר בהפוכה: להקדים את הנצח, להמתיק את המלח, לישון עד הלילה. שרון חזיז מנסה לשדר סיטואציה. הלילה עושה לה טוב, מרגישה הכי טוב ברחובות העיר, כאשר המסחר סגור ויש תחושה של חופש. החלק הראשון של השיר כתוב טוב, אבל בהמשך – השיר מאבד גובה של אמינות כששרון חזיז שרה: "רוקדת על ספסל בגן/ באמצע הרחוב", כאלו נכנסה לתוך מיוסיקל. מה שנקרא: חירוב קל של הטקסט.
מוסיקה. לחן קליט – אם כי לא מהסוג האטרקטיבי שמכניע אחרי האזנה ראשונה. מה שמשאיר את השאר לביצוע: עד המשפט "בורחת לטיול", חזיז נשמעת פופ אנמי משהו. בשלב הזה – מחליפה הילוך לרוק יותר טעון, אלא שגם כאן אין איזשהו מעבר דרמטי שהרעיד את מיתרי ליבי והבריז את עורי, משהו שמבשר על עוצמות חדשות שמטפסות מהקרביים. סיכום: פופ סביר, שגרתי. יש תחושה ששרון חזיז לא ממש מאמינה בטקסט הזה.
להקדים את הנצח
להמתיק את המלח
ולישון עד הלילה
לבלגן את הסדר
לאמת את השקר
ולישון עד הלילה
כשהחושך ירד
העיר תתחיל לפחד
אני פותחת חלון
חצות אומר השעון
כשהלילה בחוץ
גם האוויר לא נחוץ
סיבוב אחד במנעול
אני בורחת לטיול
אורות של חנויות
ולא צריך לקנות
רוקדת על ספסל גן
באמצע הרחוב טוב
לי כמו להיות אוויר
כמו בוקר שמאיר
עולה לפני השמש
מתוך החשיכה
להבהיל את הפחד
להפריד עוד ביחד
ולרקוד עד הבוקר
