סימן נותר

שי זנזורי

מילים ולחן: שי זנזורי ותומר רז. עיבוד והפקה מוזיקלית: רון תיכון
3.5/5

לא מעט סינגלים שאני מכניס למגירת הקומפקט מזכירים את מדורי הוותיק – גברים בוכים בלילה. מדי פעם מגיע לחופי גל דמעות חדש שמצדיק לחדשו: שי זנזורי (אשדודי במקור, לפרקים – סולן להקת השחקים, לפי הדף המצורף – אהוב מאוד על הקהל ה"רוסי") מבכה בשיר סיום יחסים. מה-זה-מבכה. הייתי נותן לו איזה כדור הרגעה או לחילופין הייתי מפנה אותו לטקסט – אולי מכאן תבוא התאוששות קלה.

שי יקירי: לא ברור מה האוהב ידע או לא ידע על התערערות היחסים. אם אתה שר "אהבנו … חלמנו ועפנו גבוה" אז איך זה מסתדר עם משפט כמו "במקום שאת היית לא נגעתי בך תמיד". אם לא נגעת בה תמיד, אולי לא ממש עפתם גבוה.

בלדה רגש נוגה, מנגינה מצוינת שהייתי שולח לסאן רמו (הפסטיבל עוד קיים?) טון ההתייפחות קצת מביך (אותי).  בסערת הנפש – עולה על גדותיו, טווח קולי ורגשי שאומר שגם אם הטקסט אינו משדר אמינות, מחדרי הלב בוקעת זעקה קורעת לב. עיבוד מלודרמטי עם נגיעות גיטרה אבי סינגולדיות יפות אם כי צפויות – שהולך איתו עד הסוף. כששי זנזורי ירד מפסגות המלודרמה, יירגע מאהבתו הנכזבת, נוכל להבין יותר לאן פני הקול הפנטסטי הזה מיועדות.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות