"אתה מרגיש אבוד בלי פוזה וביגוד" – האם זה המוטו של חובי סטאר? אולי השם והדימוי כבר מחייבים. אסף אברבוך בחן את הבחור והתופעה ותפר בגדים בתקווה לבסס מלך דאנס חדש. הסטאר מצהיר – אין לי מה להתבייש, שיגידו שזו פרובוקציה. ומה הבעיה, יש ביקוש, ככה אוהבים את זה בתוך המועדון עם ריקוד ונשיקה ביד. אבל גם  "אז בוא תשב על הקצב של הריקוד/ תבוא צמוד צמוד/ ואין מה להתרגש/ אני רק משחק באש". אברבוך תקע משפט – שיתחרז. כי אם משחקים באש – יש ריגושים. יש ממה להתרגש.

הריקוד והנשיקה מגיעים בביט אלקטרוני קופצני, נשמע צעיר, ארוז מדונסס עם המילים, אם כי לאו דווקא עכשווי, למרות הפירוטכניקה.
יכניס אותו לאיזה דירוג. יהיה ביקוש. אבל אם להשתמש במשפט מהשיר – אין מה להתרגש. להיט, אבל בשביל שחובי יפסיק להיות סטאר נולד – הוא צריך שירים מרגשים יותר, ורצוי עם פחות פוזה צעירה שאתה הסטאר.

אחרי שכבר הלכתי, חזרתי, כאבתי/ עזבתי ושבתי חזרה אליי/ והתבלבלתי, גדלתי, נפלתי/ וקמתי בחזרה על הרגליים/ כבר אין שום טעם להתבייש/ כי זה אני, וזה מה יש//

אז מתלבש כך, בוא תקח, פה מלוכלך/ מסתבר שיש ביקוש בין הסובבים/ תגידו שזו פרובוקציה/ שככה יוצר אינטראקציה/ אבל ככה אנחנו אוהבים/ עם הריקוד ומשקה ביד/ אנחנו תמיד טיפה יותר יפים/ בנים-בנות, בנות-בנים//

בתוך המועדון-דון כל אדון-דון וגברת/ מסתכלים אחד על השני/בתוך המועדון-דון כל ילדון-דון וילדונת / משחקים אחד עם השני

(פזמון) זה סך הכל ריקוד, אז בוא צמוד צמוד/ תתן לי לנחש/ אתה מרגיש אבוד בלי פוזה וביגוד/ אז בוא תשב על הקצב של הריקוד/ תבוא צמוד צמוד/ ואין מה להתרגש/ אני רק משחק באש//

אחרי שכבר התחלנו, השתדלנו, השתוללנו/ נראה לי שהגענו כבר להבנה / אז אם אתה אוהב, אל תשב, קום תגנב/ ואם לא אז תעביר את התחנה/ אבל בסוף שוב תחזור לכאן/ בדיוק בזמן לעוד פזמון/ כי זה הקצב הנכון// בתוך המועדון-דון כל אדון-דון וגברת/ מסתכלים אחד על השני/ בתוך המועדון-דון כל ילדון-דון וילדונת / משחקים אחד עם השני…