מעט זמרים-יוצרים זוכים לפריבילגיה, ששיריהם הופכים מוסיקה אינסטרומנטלית. גם שלום חנוך, כנראה לא היה זוכה, אלמלא ירוסלב יעקובוביץ', המוסיקאי שהצטרף אליו כמעט מיום עלייתו מארה"ב (הוא יליד צ'כיה) צ'כיה לישראל ב-1980, אחרי שויתר על קריירה מבטיחה בארה"ב (ניגן עם בט מידלר, עם פול סיימון ניהל אומנותית את מנהטן טרנספר) וניגן באלבום הרוק המסעיר של חנוך "חתונה לבנה".
בשנים האחרונות חזר ירוסלב לארה"ב, ולאחרונה שוב מגביר את פעילותו בישראל בשיתוף פעולה עם בני המוסיקאי דניאל יעקובוביץ'.
ירוסלב, נגן סקסופון ורסטילי, מחבר פופ, ג'אז ופאנקי באינטראקציה מצוינת, מוסיקאי ומעבד נפלא. כאינסטרומנטליסט, הוא בוחן איכותו של שיר שהוא מנגן לרתק את המאזין גם כשהוא מבוצע ללא מילים. ואם מדברים על השירים של שלום חנוך, הרי ברור שהאינסטרומנטליסט הגיע למסקנה, שהשירים ראויים לאלבום אינסטרומנטלי.
מבחן הקאבר אינסטרומנטלי לשיר מוכר – האם המעבד והמבצע מם למקור ערך מוסף – גם ללא המילים ובלי שאתגעגע לזמר. ירוסלב בחר 14 שירים מהרפרטואר של שלום – מהקליטים והמוכרים וממגוון אלבומים מייצג.
ביצועים אחדים השאירו אותי על האזנה איזי ליסנינג. לא חלב לא בשר. "הדרכים הידועות" שפותח הנעים לי המשך עיסוקי ברכותו המלודית החמה. כנ"ל טון הסקסופון הרומנטי ב"ככה וככה", "ילדים של החיים", "כמה טוב שבאת הביתה" – צליל ענוג ומלא נשמה. ועדיין אני על תדר איזי ליסנינג.
איפה יותר מזה? "נגע אל החלום" – צליל סקסופון תחושתי נוגע ומגיע – עושה חסד עם השיר, מהסוג שהוא יותר מ"האזנה קלה". העיבוד ל"אדם בתוך עצמו" – עשיר. "קרן שמש מאוחרת" – שילוב מרתק של גיטרות מטאליות בצליל סקסופון טעון בעיבוד רוק שסוף סוף מעניק ערך מוסף של ממש.
"אהבת נעורי" – תזמור אווירה צ'יל-אמביינט רוק נפתח "דייר סטרייטי" עם קישוטי פלמנקו באים על חשבון זרימת המנגינה. מהמיוחדים בדיסק.
"בלי לומר מילה" – קצב החשמלית בפתיחה יוצר מתח בונה שנשמר לאורכו של כל הקטע. הסקסופון נכנס בטון עתיר נשמה. עיבוד רוק פאנקי טעון לגיטרות חשמליות.
על פני האדמה – פתיחה א-לה נירוונה. העיבוד לוקח את השיר למחוזות הרוק פאנקיי ההזויים. שלום חנוך מתרחק. "בגלגול הזה" – אוריינטציה רוק פאנקיית מכסחת יותר.
"מחכים למשיח" – גם כאן העיבוד וההפקה לוקחים את השיר לאזורי הורירטואוזיות הרוקיסטית בניסיון להעניק תחליף לדרמה שמתחוללת כאשר שלום שר את השיר. ביצוע טוב, אבל אין תחליף.
"הדרכים הידועות" גירסה 2 מתבקשת: סולו גיטרה מלהיב מפלח את האוויר במקום קולו של שלום. העיבוד טוען את הדרמה בעוצמות חשמליות שהמקור נשמע לידן אנפלאגד, עם ריכוך מסוים של הסקסופון. הסיום הזה הוא צונאמי רוק לעומת הים השקט של הפתיחה.
