בעקבות "החיים שלי טובים"

שלומי שבן והדרוזית מהגליל

0/5

אני פותח את קטע הוידיאו שצילמנו מ"החיים שלי טובים" של שלומי שבן שנמצא גם ביוטיוב וחוטף בהלה מהתגובות: כולן של דרוזים שמקללים ומאיימים על שבן עד אפילו ברצח. יש מי שהרחיק ואיים לא רק ברצח שלו אלא של העם היהודי. הקלישאה שיש קללות ש"הנייר אני סובל" – תואמת את הדף הווירטואלי.
רק כדי לסבר האוזן, כותב מישהו בלעז: The Shit of Druze Is Much Better and respected than you Fucking Ass hole.
על מה הזעם הקשה? במסגרת "מגדל הפזמון", פרויקט חדש של שלומי שבן, בו הוא מגיש גרסאות אישיות לשירים של אחרים, תרגם שבן את My Life Is Good של רנדי ניומן. מדובר בטקסט ציני-סרקסטי העוסק בבורגנות האמריקנית: המקומות והנפשות הפועלות התחלפו. השיר נפתח בסיפור על הבורגני הפלצן-נהנתן שנסע עם אשתו למקסיקו ומצא שם נערה והביא אותה לביתו על תקן משרתת. בשיר של שלומי הזוג הישראלי נוסע לגליל ומביא משם דרוזית שעושה הכול בבית שלו מספונז'ה ועד ניקוי הקקי של התינוק.

לפני שבועיים אשתי ואני נסענו לסוף שבוע לגליל
פגשנו שם דרוזית צעירה, הבאנו אותה איתנו
עכשיו היא גרה איתנו, בבית שלנו
היא מנקה את המסדרון
היא מנקה את המדרגות
היא מנקה את הסלון
היא מנקה את התחת של התינוק
היא מסיעה את הילדים לחוג
היא גם עושה את הכביסה
היא כתבה את השיר הזה בשבילי – תקשיבו; כן!

אין לי רבע מושג מדוע בחר שלומי בדרוזית במקום מקסיקנית כדי להעביר את הסיפור שבשיר לישראל. אני מעריך שהוא חיפש זיהוי של בני מיעוטים. אם יש כאן בעיה – היא עובדתית: עד כמה שידיעתי משגת – דרוזיות אינן מזוהות לחלוטין עם מטפלות. הזוג בשיר של שבן נוסע לטייל בגליל. כנראה שהמיקום הגיאוגרפי בלבד הוביל לעדה הדרוזית.
בדבר אחד אין לי צל של ספק: שלומי שבן לא התכוון לפגוע בדרוזים. השיר ציני כלפי הבורגנות. דמות המטפלת היא אמצעי בלבד להעביר מסר. מבחינתו של שלומי שבן כמו של רנדי ניומן, אין למוצאה של המטפלת משמעות פרט לכך שהיא משתייכת לבני מיעוטים. ההיעלבות של בני העדה הדרוזית היא לכן מוגזמת.
מהיכרותי את שבן, ברור לי שאדם הומאני וסובלני כמוהו – אינו מסוגל לפגוע במיעוט כזה או אחר.  הזיהוי של דרוזית עם מטפלת אין בו שום כוונה שלילית. פרט לכך: מה הגנאי בלהיות מטפלת? יש מטפלות פולניות, פיליפיניות, שעושות את אותן פעולות המתוארות בשיר. האם יש במעשיהן חרפה או אי כבוד? אבל מתברר כי הגאווה העדתית אינה מבחינה בניואנסים האלה, וכמו שההיסטוריה האנושית מוכיחה – האלימות בעולמנו תמיד פרצה על רקע זה הדתי, העדתי, הלאומני כאשר היצרים ולא ההיגיון והסובלנות הם שמלהיטים. גם כאן הצד הלא סובלני אינו שלומי שבן.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. מילים כדורבנות. הגיע הזמן שמישהו יאמר את זה. אפשר להבין ממה הדרוזים נפגעו לאחר שמיעה ראשונית של השיר, אבל אם הם היו מקשיבים לשיר בצורה קצת יותר מעמיקה הם היו מבינים שהשיר מפנה ביקורת – אם כבר – אז כלפינו וכלפי החברה הבורגנית המתנשאת והנהנתנית. הביקורת כאן היא כלפי אותם עירוניים מפונקים שבשבילם עוספיה הוא לא יותר מאשר כפר שאפשר לקנות בו רהיטי במבוק בזול ולקנח בכנאפה. אני בהחלט מסכים עם הביקורת הזאת, וחושב שהראשונים שצריכים להסכים איתה הם הדרוזים עצמם – השיר הזה אם כבר הוא בעדם.

    לגבי אותם מגיבים מתלהמים שמאיימים על שלומי שבן ברצח בשם ה"כבוד" – אתם ממש לא מוספים לעדה שלכם כבוד, אלא יוצרים קול דרוזי אלים ומתלהם, שאפילו לא עוצר לחשוב לרגע. הייתי רוצה לשמוע גם תגובות של דרוזים יותר מתוחכמים, כאלו שמסוגלים לראות דברים גם מזווית ראיה אחרת ולנסות להבין מה היתה הכוונה של השיר.

    קשה לי לדמיין, למשל, שאם שלומי שבן היה מחליף את המילה "דרוזית" ב"תימניה", הוא היה מקבל כאלו תגובות אלימות מהתימנים (או כל עדה אחרת).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות