במה להתחיל? בפרחים שזרמו נונסטופ לבמה? בהתפרצויות ההערצה? ב"חורשת האקליפטוס" שהיא שרה (בעברית) כשהיא ישובה על הפסנתר?
אינני דובר צרפתית, אבל צרפתית –כשהיא מגיעה בשנסון לירי אמיתי ועוד מיפהפייה שיופיה אינו ידוע, יכולה להרוג אותי ברכות. כשלארה פביאן שרה Je Suis Malade, בא לי לצעוק: "יש רופא באולם?" עשתה אותי חולה אהבה. יש רגעים כאלה שלא איכפת לך להיכנע. לתת לרגש ללכת במקומך. את Je Suis Malade כתב סרז' לאמה שיגיע ממש לבמה הזו של היכל התרבות במאי. הוא בטח מכיר את הביצוע של לארה פביאן. לא בטוח שהוא שמע את "שלכת" ששר סקעת.
פביאן (ילידת בלגיה, בעלת אזרחות קנדית) באה מאהבה, מתשוקה, מרגש. היא בוחרת את השירים הכי מלודיים, מקוריים, קאברים, רב-לשונית עוברת מצרפתית לאנגלית לספרדית לאיטלקית, ואם היא צריכה להחניף בעברית – אין בעיה. נעמי שמר מגויסת. אני קורא שהיא שרה את השיר הזה בפריז בחגיגות 60 לישראל מול האייפל. אז ככל הנראה אנחנו לא יודעים עוד משהו עליה…
אגב, אין לי ספק שיש מי ששואל: פביאן מי?  הוא בטח ירגיז את מי שישב מאחורי ושאג "לארה לארה" כמו ביציע כדורגל. לפי דפי הביוגרפיה היא נולדה בבלגיה ושפת האם שלה היא איטלקית, אבל האגלית שלה היא אנגלית ששומעים אצל דיוות, למשל בשיר Mahogany של דיאנה רוס. מעבירה טקסט רגש עם כול הכוונה. היא שרה את השירים בריינג’ים קוליים ורגשיים שמשקפים הזדהות רגשית מהבטן ומהלב, ויש לה שליטה יוצאת מהכלל בקול. זה בעצמותיה, אינה זקוקה להרכב, לריתם סקשן, מתעדנת יפה בליווי פסנתר וגיטרה, ויש לה טונים סטרייסנדיים שמטפסים אל פסגת הרגש. בבחירת הרפרטואר.
פביאן מתחשבת בכל קהל, במי שאוהב את מרסדס סוסה ("אלפונסינה"), ובמי שזוכר לה את ה – Adagio – גם הוא לא יתאכזב בהדרן שמביא את הקהל עד הבמה – חלקו לא האמין שהיא סיימה אחרי 16 שירים בלבד. התכונן ללכת לשתות קפה כדי לחזור לחלק השני. אבל פביאן אינה אוהבת הפסקות. אי אפשר כנראה להגיע לשיא פעמיים באותו ערב.

שירים: J'y Crois Encore, 18 Ans, Soleil, Immortel, La Difference, Humana, Je Suis Malade, Mahogany, The Wind, Angel, Grande, Alfonsina, J'ai Besoin De Parler, Je T'aime, Eucaliptus (חורשת האקליפטוס) Adagio

לארה פביאן בהיכל התרבות ת"א