אינטרפרטציה מוצלחת ,או בלשון הפופ Cover Version מיוחד, לשיר מוכר, תלויה לפחות בשני גורמים: א. אהבתך למקור ב. יכולתך להעניק לשיר משהו משלך, רצוי ייחודי, שיחולל חוויה חדשה. שלמה בר בחר בחירה נפלאה. שיר קצר, שהוא עולם ומלואו, שני בתים. שהם מינימליזם לירי פשוט וקסום, תמצית מזוקקת של התרחשות תחושתית. על קשר קסום שקיים כאן ועכשיו. הדובר מזהיר את הנמענת, שעזיבתה תפוגג אותו לנצח. משחקי צבעים אפקטיביים מעניקים לשיר יופי מיוחד: השחור של הלילה, האדום של הכינור, אור לבן כמתווה הדרך הקסומה.
ההשוואה לביצוע המקורי של ארז הלוי מתבקשת כמעט באופן טבעי. את הייחוד הקולי של הלוי קשה לקחת ממנו. קולו המתגעגע הוא חלק מקסמו של השיר. בר יודע להעניק לשיר עומק דרמטי מאופק. לספר את הסיפור בלילה שלו, בתשוקה עצומה, במשיכות קול שמדגישות את הכאב. שילוב קולה של ליאורה יצחק בסגנון הינדי – הוא קישוט נוגה לאווירה אקזוטית (אמביינט), ובתוספת הכינור – אוריינטציה של מוסיקת עולם. ובמילים פשוטים: לא פחות מרגש מהמקור.

הלילה אנגן לך בכינור אדום
הלילה על כנף ציפור נרחיק לנדוד
אך אם תעזביני, אנא הביני
אין לילה בו תוכלי אלי לבוא

שלמה בר- מצילות, אילן בן עמי – גיטרה, יעל אופנבך – כד (תוף אודו), ניר סרוסי – כינור, אילן אביב – גיטרה בס