התאהבתי במלכת דנמרק, כלומר בג'ון גרנט, פעם מנהיג להקה שנקראה הצארים Czars. תקשיבו לשיר אחד – Where Dreams Go To Die – מבט מן הצד של ארה"ב של היום. על מעטפת האלבום מופיע שמה של "מידלייק", להקה שגרנט חימם בעבר – כאן כלהקת ליווי. השירים לפעמים מוזרים: Sigourney Weaver שיר רביעי – בעל גוון פולק רוק רך ממחוזות השבעים מסגיר משהו את מוצאו – דנבר.
קול מצוין, חם, גמיש טונאלית. אלבום של משורר אאוטסיידר, הומו שנודה ע"י משפחתו הדתית שבדנבר קולורדו, מצא מפלט בשתייה ובסמים. ניסה להתאבד. האקוסטית שפותחת את TC and the honey bear אכן שולחת למחוזות הם של פולק אמריקני. סיפור אהבה בלתי אפשריי. גרנט שר את השיר בלי מאמץ, כשברקע קול סופרן נשי יפה ותזמור מעודן לחליל. גם It's Easier הוא בלדת אהבה נכזבת שלוקחת למחוזות החוף המערבי של שבעים.
JC Hates Faggots – "ישו שונא הומואיים", עוד בלדה הפעם על היבטים שנובעים מנטיותיו המיניות כהומו, העימות מול חברה שכמעט הובילה אותו למעשה התאבדות. התקפה על הצביעות וחוסר הסבלנות. לא שיר שיחבבו על נוצרים אדוקים. "סיגורני וויבר" מזכיר את המוסיקה של "הנשרים" כאשר ג'ון גרנט שר "אני חש כמו סיגורני וויבר/ כאשר היא נאלצה להרוג את החוצנים האלה/ ואדם אחד ניסה להחזירם לכדור הארץ/ והיא לא האמינה למשמע אוזניה"
ועוד שיר אהבה יפהפה Caramel, מושר בקול גבוה מדוכדך בליווי צליל סינתיסייזר מחלחל. Silver Platter Club – שיר קצבי שמח, בין גילברט אוסאליבאן לביטלס, בעיבוד דיקסילנד מסורתי. Queen Of Denmark – היבט עצמי מר-מתוק. עוד בלדת פסנתר מסעירה מסיפוריו האישיים. אני שולח את האלבום כבר עכשיו אל רשימת עשרת הגדולים של 2010.

1. TC And Honeybear
2. I Wanna Go To Marz
3. Where Dreams Go To Die
4. Sigourney Weaver
5. Chicken Bones
6. Silver Platter Club
7. It's Easier
8. Outer Space
9. JC Hates Faggots
10. Caramel
11. Leopard And Lamb
12. Queen Of Denmark