Emotion & Commotion

ג'ף בק

4.5/5

לקראת בואו לישראל –  הנה האלבום הראשון שג'ף בק מוציא – מזה שבע שנים, מיקס אקלקטי של קטעים ושירים. הגיטריסט הוירטואוז האגדי מאז ימי "ציפורי החצר", הקיף עצמו במבחר נגנים ובתזמורת "קלאסית" של 64 נגנים. ההקלטות נערכו בלונדון בסוף 2009 בהפקת סטיב ליפסון וטרוור הורן. בק שיתף גם זמרות – אימלדה מייי, אוליביה סייף וג'וס סטון. 
ג'ף אחרי כל השנים, ממשיך להיות מוסיקאי סקרן שתר  אחרי טריטוריות יצירתיות חדשות. משך השנים הוא ניגן בלוז, ג'אז פיוז'ן. אלבומו Blow by Blow בהפקת ג'ורג' מרטין  נחשב אחד מאלבומי  הגיטרה הטובים ברוק. כאייקון גיטרה, בק מעולם לא רדף אחר תהילה. לא נחשב "רוק סטאר". הפעם בחר מיקס של מוסיקה שאינה מתחום הרוק, 2 קטעים מהז'אנר הקלאסי, קטע אחד Nessun Dorma – מהאופרה "טורנדוט" של פוציני, שזכתה לאינספור ביצועים של מיטב זמרי הטנור – הפעם – הגיטרה שרה את תפקיד הטנור ברגש רב. Corpus Christi של בינג'מין בריטן בפתיחה – תזמורתי באוריינטציה קלאסית מפתיעה,, גרסה ל – Over The Rainbow הבלדה הקלאסית של הרולד ארלן (מ-1939) מתוך "הקוסם מארץ עוץ" שמוכרת בעיקר מג'ודי גרלנד. הגיטרה "שרה" כאן ממש. הדיסק מכיל גם קטעים מקוריים שבק כתב בשיתוף עם Rebello, סגנון ג'אז רוק פאנקי ב – Hammerhead (קטע 2) בשימוש בדוושת wah-wah ושילוב של תזמורת סימפונית ולהקת רוק. קטע האווירה המלודי להפליא Never Alone מסנתז קולות רקע, וכאן בק מאלתר מאוד אמוציונאלי.
רוחב הרפרטואר אינו מסתיר את צליל הגיטרה החשמלית הפנומינלי כמו גם את ה"חולשה" שלו לזמרות מעולות – ג'וס סטון שעושה  קאבר נפלא ל"אכשף אותך", שירו של סקרימינג ג'יי הוקינס, קלסיקת רוקנ'רול המוכרת בעיקר מקרידנס קלירווטר ומנינה סימון. טון החשמלית של בק הותאם נפלא לטווח הרפרטוארי ול"מצבי הרוח" בדיסק. בק וסטון מצדיעים לסגנון הישן. בק מאלתר בלוזי, מעטר להפליא את קול הנשמה הצרדרד של סטון. סטון תוסיף עוד ביצוע There's no Other Me בליווי רוקי יותר, דיסטורשני יותר של הגיטרה
זמרת האופרה Olivia Safe (סופרן) מצטרפת בקול גבוה (ללא מילים) ל – Serene, קטע מקורי נינוח הנשמע חלומי-שמיימי בשילוב של צלילי בק וגיטרת הבס המצוינת של טל וילקלפלד. סאפה תוסיף ביצוע של Elegy for Dunkirk, "הקינה על דאנקירק"
"יין הלילך" (Lilac Wine) – מנגינה של ג'יימס אלן שלטון משנות החמישים שזכתה בעבר לקאברים (אלקי ברוקס, נינה סימון) מבוצעת כאן ע"י אימלדה מיי בליווי צליל האווירה או ה"שריקה" השקטה שבק מפיק מהחשמלית בסגנון פט מת'יני/ ביל פריסל.
סיכום: ענק הגיטרה מנסה נגיעות אקלקטיות בסגנונות שונים כדי לעשות מוסיקה-מוסיקה נתמכת בעיבודים אפקטיביים, כאשר צליל הגיטרה שלו מלא השראה, רענן ומרגש.

Jeff Beck Emotion & Commotion

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות