מהלכת שמועה בשוק הים-תיכוני כי ג'ולייטה חושקת בכתרה של שרית חדד. אני מקשיב לשיר ואומר לג'ולייטה – תירגעי. עדיין לא, אם בכלל. את מתקרבת. אבל המלוכה תישאר בשלב זה אצל המלכה שרית. נעזוב טקסט ולחן. מהבחינה זהו, גם שרית לא קבעה סטנדרטי איכות שהיא ראויה להיכנס לספר הקלאסיקות של המוסיקה הים-תיכונית, וג'ולייטה לא בחרה בגרוע ביותר. גלעד מסמי ניסה משחק במילים – "צא מזה – אין אף אחד שיוציא אותי מזה" (ממה?) שרה ג'ולייטה לבחור החמוץ מתוק. ניסה.
אני מדבר יותר על מה את מביאה כדי שנתחיל להבין שיש זמרת שמציעה יותר – בתכנים, בהבעה, באישיות. בינתיים, ג'ולייטה בחרה בקו הקליל-חפלאי כאילו הוא חזות הכל. הסלסול הטבעי אינו יכול להסתיר העדר אופי בשירה. הכל מתנקז למטרה האחת – לייצר אווירה חאפלה אוריינטלית. טקסט? הפעם מנקודת מבטה של מי שחושבת שהבחור שלה רק מבטיח הבטחות – אבל במעשים הוא חלש. לא נראה שג'ולייטה התכוונה לעשות פרודיה על הפרכה שמסרבת לבחור "אל תבוא לי מאחור וכמו ציפור תלחש – אוהב אותך יפה שלי את מתוקה כמו דבש". ג'ולייטה צריכה לעשות רוחות חזקות יותר כדי לנסות להזיז את שרית מכיסא המלוכה – בשירים איכותיים יותר, בהגשה מיוחדת יותר. בינתיים – זוהי בריזה ים תיכונית חלשה מדי.

היי מתוק אני לא ילדה אל תמכור לי סיפורים/ מי אתה ומה אתה מהרחוב? מהסביונים?/ הבטחות על הבטחות תקנה לי זר וורדים/ מילים לקחה אותן הרוח מה עם מעשים?
פזמון
צא מזה אין אף אחד כזה/ חכם או יפה שיוצא אותי מזה/ צא מזה/ אין אף אחד כזה בינינו זה לא זה/ מתוק אתה הוזה
אל תבוא לי מאחור וכמו ציפור תלחש/ אוהב אותך יפה שלי את מתוקה כמו דבש/ איזה מן פרצוף אתה חמוץ וגם מתוק/ מצטערת תתגבר לא אלך איתך רחוק פזמון – צא מזה…..