אתם חושבים על הרוקר של פוליס? גם אני חשבתי כששמעתי סטינג שר ברגישות מופתית בליווי סימפונית את "רוקסן". לא אצל כל אמן פופ זה קורה, אבל יש שלב של בגרות והתבגרות, ובגיל 58, אחרי שמכר 40 מיליוני אלבומים, סטינג מחפש גם אוריינטציה של איך ישמעו השירים שלו בצליל סימפוני, וגם – יוצא לבתי אופרה מול קהל שלא יגיע לפארקים ולאיצטדיונים.
לפי הצלילים של "רוקסן" – סטינג לא הגיע אל אל ה"רויאל פילהרמוניק אורקסטרה" רק כדי לטפוח לאגו שלו. אני מזהה כאן אינטרפרטציה. מילים אחרות: סטינג עושה קאבר לעצמו. זה אינו ביצוע לטלפון סלולארי. ללא מערכת סאונד מעולה – חבל על זמנכם.
הדיסק יוצא במקביל להופעות של סטינג עם התזמורת שהחל בואנקובר בתחילת יוני בניצוחו של Steven Mercurio,  בעיבודים/ תזמורים של מיטב המעבדים הסימפוניים ובהשתתפות דומיניק מילר, הגיטריסט הקבוע של סטינג, איש ההקשה דיוויד קוזין, ג'ו לורי – שירה, איירה קולמן – בס.
לא כל השירים בלדות. השיר הפותח  Next To Youהוא עיבוד קצבי מאוד מפתיע לתזמורת סימפונית שמנגנת את הקצב באחידות מופתית.. כנ"ל – "She's Too Good For Me" שנשמע בחלקיו כמו קונצ'רטו לכינור של סטרווינסקי. הבלדות התלבשו בלבושים יפים, אהבתי את העיבוד ל – "אנגלי בניו-יורק" Englishman In New York – עשיר מאוד עם טאץ' קברטי, עם מגע הפיציקאטו (Pizzicato) בכלי המיתר (הפקת צליל באמצעות צביטת המיתר באצבעות במקום משיכה בקשת),  אלתור קלרינט נגינת נבל שמעניקים לשיר אווירת ניו-יורק אלגנטית, וגם העושר שהעניק המעבד  Bob Mathes ל – "כל דבר שהיא עושה הוא קסם", את האווירה הנוסטלגית "כלתו של הפיראט" בדואט יפה עם Jo Lowry.

"כאשר נרקוד" When We Dance הוא בלדת אהבה קודרת – בביצוע רגיש בעיבוד יפה לפסנתר. I Hung My Head, שיר אולי פחות מוכר מהרפרטואר שלו, זוכה להארה יפה בשילוב צליל המפוחית שסטינג עצמו מנגן. וגם האווירה הנוגה של  We Work The Black Seam Together, שיר לא מוכר של סטינג שעוסק בגורלם של כורי פחם.
לפי רשימת השירים בקונצרט החי – חסרים כאן לא מעט שירים מצוינים מהקטלוג המשותף שלו ושל פוליס. זוהי מן הסתם נקודת החולשה של הדיסק. מה שאומר: יש סיבה להגיע גם לקונצרט.