לכתוב שרמי קלינשטיין כבש את קיסריה? המשפט הרי כבר עכשיו מעטר עוד כמה רשימות שנכתבו על הערב שלו באמפי הרומאי. למה למחזר את שכבר מוחזר ממוחזר ועוד ימוחזר. אבל הקונוטציה המלחמתית הזו, שקיסריה היא יעד שזמרים צריכים לכבוש כדי להוכיח שהגיעו ללב הקונצנזוס תופסת מחדש אם אינך שלמה ארצי, משה או קובי פרץ.

קונצנזוס היא מילת מפתח. צריכים לעבוד קשה בשביל להגיע ללב הקונצנזוס, לגייס את עברך, לחבר עם נכון-לעכשיו, למיין שירים לערב מאוזן לכל טעם, רשימה שמשתדלת להכיל את כל האהובים הלאומיים, לרצות את המתרפקים על התפוחים והתמרים המתוקים, שירים שמתקשרים עם כל התחנות, עם אירוע טראומטי לאומי (גלעד), עם הלהקה הצבאית (לא תמו כל פלאייך) עם הזמרת שפעם הייתה איתו, להוסיף אורח פופ רומנטיקן כדניאל סלומון, אבל גם חבורת די ג'אים מתוקשרת כמו יוסטון פרוג'קט, לשוטט בתוך הקהל עם מיקרופון (אקט שלמה ארציי מובהק,שקלינשטיין אימץ אותו בחום בשנתיים האחרונות) לחלק כאפות, צ'פחות, ולהזמין לסיום את הקהל לרדת אליו כדי להצטרף להדרנים.

קלינשטיין הזיע (תרתי משמע, הערב הלח ביותר בתולדותינו) כדי להוציא את התוכנית לכיבוש קיסריה לפועל. תזמורת שכללה את הריתם סקשן שלו הידוע בכינויו "המועצה", חטיבת כלי מיתר + חטיבת כלי נשיפה + זמרי ליווי. כמובן – הפסנתר שלו. טקטיקה, אסטרטגיה, תכנון למופת של המערכה, וכשהתפזר העשן אחרי ה"אש" – שיר סיום, אפשר היה לסכם ולהודיע: היעד נכבש.

למי שהתפרש לו כי הדברים למעלה נכתבו בציניות מסוימת, הרי הבהרה: עבר עלינו ערב יפהפה, קולח, מתוזמר היטב, מיינסטרים מהסוג המשובח, מהוקצע מכל בחינה, וגם רמי קלינשטיין במיטבו, אוהב במה וקהל, פרפורמר פתוח בכל מובן, יודע לחבר את חלקיו לשלם. מעיף את עצמו בעונג רב. קלינשטיין הגדיר את החלקים האלה במטפורה יפה: השירים הם "ילדיו" שעזבו את הבית וחזרו לקיסריה לחגוג איתו… או במילים פשוטות: תודה לכם, ילדי שחזרתם הביתה בשלום לחגוג איתי. הילדים האלה הם היום זנים מעורבים, פופ, רוק, שנסון, קשת מיינסטרימית מרהיבה שמתנקזת לפסנתר שלו, ומשם נפתחת לשאו מיינסטרימי מהסוג שרגילים לקבל מכוכבי פסנתר כמו אלטון ג'ון, בילי ג'ואל. ובמילים פשוטות: הרבה יותר מ"לכבוש" את קיסריה.

שירים: קרוב אל ליבך, קר שם בחוץ, רוחות מלחמה, על הגשר הישן, עוד לא תמו כל פלאייך, חוץ ממך כלום, אהובת הספן, דלת הכניסה, בוא הביתה, אהביני, גיבור, הרבה פנים, עברו שנתיים, Piano Man (של בילי ג'ואל), כמו נוצה, אין כמוה, עטוף ברחמים (דניאל סלומון), רבות הדרכים (דניאל סלומון), הניחי י (דניאל סלומון) אהבה (סלומון + קלינשטיין), הבוק את הולכת, תפוחים ותמרים, בוא (עם יוסטון פרוג'קט), רדיו, עניין של זמן, כל מה שתרצי, צעיר לנצח, אש.

צילומים : מרגלית ויוסי חרסונסקי