בין העיר לכפר

קרן פלס

הד ארצי
3.5/5

קראתי ארבעה עמודי ראיון עם קרן פלס בידיעות. הייתה תחושה של עוד רגע והיא צריכה לגייס עורך דין. כתב האשמה: כבר לא משמיעים אותך כמו פעם. מה יש לך להגיד להגנתך? נו, טוב, מה תגיד? תודה ששמחתם לאידי? ומדובר באותו עיתון ששמח לתת לה טור אישי. אולי בכל זאת תביא רייטינג.

אז מה? כולה עשתה אלבום, שירים חדשים שקובעי פלייליסטים חמודים משוכנזים החליטו שהם מעצבנים אותם. כשתרד הוראה להכניס יותר "מזרחית", הם כנראה יזדקפו לדום.

פלס כתבה אלבום פופ-פולק אקוסטי בזמן הזה שלה, לא תמיד מסעיר חושים, לא הכל  – היילייטס, האובססיה היצירתית, הרצון להגיע למאסטרפיסים – לא תמיד מתגשמים ליצירות ענק. יש גם מה שנקרא שגרת היצירה, שירים מינוריים יותר, לא תמיד להיטים גדולים-מן-החיים. עדיין זה אינו גורע מהכישרון היצירתי שלה, שבא לביטוי גם באלבום הזה.
זה אינו אלבום רע. בחלקיו – קרן פלס במיטבה. אתן דוגמא: "מה כבר נשאר לקחת", שיר שיוצא מדירה שכורה בנחלת בנימין קומה ראשונה. מונולוג אישי נוגה מאוד על יחסים על רקע החיים בעיר, מגיע ממקומות של חשבון נפש אמיתי. ניואנסים יפים בעיבוד (יהודית רביץ) שמעניקים את ה –
Ambient הנכון.

מצוין גם "תקליט שרוט" שמתחיל  ב"ושוב נראה כאילו איכשהו חזרתי/ אל קו ההתחלה… פתאום הרגשתי שאני לא באופנה המלאי שלי אזל". תסכול שמוביל לשחרור רסן גם ביחסים – "אז תבוא תוריד את הנעליים/ את זיוף החיוכים/ בוא ונשכב עכשיו נשטוף את העיניים/ בסרטים מלוכלכים/ ואם אתה לא אוהב אותי אתה שונא/ זה לא משנה לי לא משנה/ את האו-או-או-אה" תרצו – הקונטרה של פלס ל"אה אה אה אהבה" של אפרת גוש. שיר בנוי לתלפיות, הפקה מוסיקלית ועיבוד גיטרות-פרקשנס שמעניקים לו שכבה שמייצרת אווירה אורבנית. לעמית ארז שמופיע בקרדיטים חתחת "עיבוד ונגינת גיטרות" – יש נגיעות מאוד משמעותיות בדיסק של פלס.

עוד שיר קרן פלסי פחות מטלטל אבל יפה: "שיר לאסף" – פריחת הפקאן מגיעה כחלק מתחושה של התעוררות והתחדשות."מקלות בגלגלים" – מדובר בתחושה טובה של יחסים ואהבה  – בלב המולה של מרגיש לא מורגש/ הדברים השבורים יתחברו מחדש.  
גם כאן: כותבת צרוף. מאוד מוסיקלי. התזמור פופ אפרו-קובני קליל ורקיד, עיבוד פונקציונאלי כולל אפקטים של קסטיינטות, שיר מהסוג שיכול היה להיכתב גם לפני יובל שנים. פלס משוחררת ממגמות אופנתיות. לכן היא אינה איזשהו כוכב חולף בשמי המוסיקה המקומית. אולי השיר אינו  יצירתה האולטימטיבית, אבל מוסיקה חרוזה היטב, מעובדת מהוקצע. הקלילות היותר מנסבלת.

וגם – "כל היתר חולף": מנסחת אמיתות ידועות מתוך חרדה לילד שיבוא לעולם, שיגדל לעולם נוקשה, שבו שום דבר לא קבוע ובטוח, לתוך מציאות מכבידה, עתירת סכנות. חילופי הזמנים לא שינו דבר. לילד שנולד אי אפשר להבטיח גדולות ונצורות. אבל יש תקווה ונחמה – האהבה. בזכות האהבה אפשר להמשיך הלאה, נקודת אחיזה לקיום. כל היתר חולףמה חדש? אין חדש, אבל תמיד נכון.
שרה נמוך אינטימי וצנוע, על רקע הלמות תוף מאיימת, עוברת בהדרגה לטון גבוה מלא כוונה, משלבת שירת צוותא גברית כמו היה זה המנון. יהודית רביץ אשר על העיבודיםהשאירה אותה בקווי מתאר פשוטים.

חלק ה-Folk  באלבום משמעותי: "אם" שפותח הדיסק בצליל אקוסטית  הוא סוג של פולק גם בטקסט האני-האישי המפרטי (בסופו של דבר – אני אחראית לכל משה שקורה אצלי)  המנגינה הקליטה מעניקה תחושה של שיר שמגיע באחת הסצינות המרכזיות של המיוסיקאל.. גם "בין העיר לכפר" – נשמע פולק מהסוג הקלטי ("בין העיר לכפר אני גשר צר… אני נהר של מנגינות") קווי המתאר העממים מתבטאים במיוחד במעבר השריקה הקצבי. פלס מחויכת בבלדה זחוחה  שצבועה בצבעים אקוסטיים יפים. "במכונית של אבא" – שיר אהבה באווירה טובה ומחויכת ומתקתקה, עם ניסיון של המעבדים להוסיף מעבר גיטרות וקולות מהסוג הג'אזי פיוז'ני פט מתיניי. "הצפון הפורח" – מחליפה הילוך לרוק קצבי מהיר עם מעבר רגאיי – על אהבה כארץ חדשה.

אל תצפו מפלס להיות  מה שהיא לא. מיינסטרים במקרה שלה הוא יתרון. אפשר להתווכח אם האלבום הוא פסגת היצירה שלה, לטעמי סובל ממעט מניירות מתקתקות טיפוסיות פה ושם, אבל עדיין מוכיחה שוב שהיא סינגר-סונגרייטרית ליגת-על.

 

 

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

3 תגובות

  1. האלבום החדש של קרן פלס בין העיר לבפר הוא בהחלט אלבום מדהים.
    קרן היא ללא ספק הזמרת הכי מדהימהמ ומוכשרת שיש בישראל.לאף אמנית אין כשרון יצירה כמו לקרן.
    ההיתי לפני חודש בהופעה שלה בבאר-שבע והיא היתה מדהימה.

  2. אהבתי אותה יותר כשניסתה להיות טורי איימוס מאשר עכשיו כשהיא מנסה להיות מין נעמי שמר של 2010 בכוח. זה נשמע מאוד כמו הגברות האלה עם האקורדיון שמגיעות לשיר בגני ילדים. וחבל, כי כישרון יש בכמויות על.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות