בהיכל התרבות Live הכל זה מלמעלה

דודו אהרון

Play סי.די +די.ווי.די
3.5/5

דודו אהרון הניח תפילין לפני הערב בהיכל. המצלמות צילמו את קיום המצווה. אלוהים לא סיים את תפקידו. דודו יעלה אותו על הבמה בשיר אהבה אינסטנט – "אלוהים שלח אותך אלי כמו מלאך שמרת עלי" אבל גם בזה אלוהים עדיין לא סיים את תפקידו. הוא יחזור.

זה השיר הרביעי במופע, אחרי שלושה "שקטים", ואהרון מבקש: "עכשיו כולם על הרגליים!" וגם "ידיים למעלה!" בקשת הידיים למעלה תחזור עד סוף הערב. היא תמולא במלואה.

בשיר ה-15 יצאתי להפסקה. מבקר מוסיקה, אבל יש גבול. אתם יודעים מה: עזבו ביקורת. הרי אם אלך על ביקורת, אמחזר, ויש המון מה למחזר. כי הכל כאן ממוחזר, המוסיקה, המילים, העיבודים.

עדות מהכורסה: אלוהים שלח את דודו להיכל בשביל הקהל הזה. יש כמה סוגים של פיזוזים. למשל: שתי ידיים בתנועות קדימה ואחורה כאשר החזה תופס עצמאות יענו בקונטרה. יש את הפשוטים של שתי אצבעות מסמנות משהו באוויר. יש הידיים למעלה וגבוה בקצב. ולזמר אסור לשכוח לעודד. "איפה הכפיים שלכם?"

פיזוזים הם גם רקדניות שמכרכרות בנדנודי גוף רוויי סקס סביב הזמר החנוט בחליפתו שמחזיר להם לא יותר מאשר בחיוך עולץ.

מי שלא היה בהיכל התרבות בערב של דודו אהרון, לא היה בחתונה ישראלית. רוב השירים – ליל כלולות. הדמעות והשמח. אני באמת לא מצליח להבחין בין אהבה א' לאהבה ב' וככה עד אהבה ש' ו-ת'. אל תספרו כמה המילה "אהבה" מופיעה בשירים. אין לכם סיכוי. מבחינת דודו ושיריו – כל האהבות זהות, וקבלו את החתן והכלה במחיאות כפיים סוערות.
כשזהבה בן המופלאה עלתה לשני דואטים, קיבלתי את האהבה של דוד בשני קולות יפים. גם לבן לא ממש איכפת איזה שיר אהבה מספק לה דודו. העיקר שאלוהים שוב יגויס לחבר בין שניהם. ("פעם בחיים" השיר היפה ביותר של הערב) אילו מנעד המילים בשיריו של אהרון היה כמנעד קולו – הוא היה משורר. אבל הוא סובל מתת-מילים. גם מנגינותיו מסתובבות סביב אותו ציר מלודי כך שאחרי 24 שירים –  הייתה תחושה של "מאותו הדבר". התזמורת העלתה אותו גבוה גבוה. מזרחי, פופ, לטיני, דאנס. 
חזרתי: אני כבר בשיר ה-23 – "לא דומה" – אכן השיר הזה פחות דומה לאחרים. אהרון כאילו בשיר הראשון קהל ממשיך לרקוד, הרקדניות לפזז. שנחזור להתחלה? דודו פתח את הערב ב"הכל זה מלמעלה"  אקוסטי ומסיים ממש בבשורה הזו – שתדע הנערה הבוכייה – הכל זה מלמעלה, והפעם בחאפלת פינאלה. ואני שואל את עצמי: אתה עוד תקוע בכורסה? יאללה בכפיים, ידיים למעלה. עזוב אותך מילים, עזוב אותך מסחור.
if you can't beat them, join them.

 

 

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. אני לא מאמין שהוא ימשיך עוד כמה שנים…
    מבחנתי ביום שהוא הגיע לקיסריה והוא בדצמבר בהיכל נוקיה זה יהיה סגירת מעגל.
    עלי זה עבד וזה כבר הפסיק לעבוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות