"ענני נייר", אלבומו השני של היוצר, הגיטריסט והזמר הספרדי Jairo Zavala שנקרא דפדרו – בשם הבמה שלו. באלבום משחזר זאבאלה שמגיע להופעה בישראל  סדרה של חלומות וחלומות בהקיץ מהדרכים, שירים שחוברו בתחנות שונות בעת סיבובי ההופעות – ערים שונות, בתי מלון, ארצות שונות, גם כחבר בהרכב קלקסיקו. מתוך החלומות נוצר שירי הרגש, מוסיקה שהיא איזון בין מסורת לצלילי העכשיו, בין ספרד, מקסיקו ואמריקה הלטינית לפופ העכשווי. גם ככה – קשה לסמן גבולות.
 זה אלבום אינטימי יותר בהשוואה לקודם-הראשון שלו שנקרא בפשטות Depedro, בעיבודים עשירים בין אקוסטי לאינסטרומנטלי בהפקת איש קלקסיקו Joey Burns. מנגינות נפלאות כמו  Tu Mediodia, בין ובין נכנס האינסטרומנטלי  Tramuntana, קטע אווירה בעיבוד מיתרים חצוצרות עשיר ורב נשמה. שירת הרגש העדינה-מתוקה מרירה של "דצמבר" וגם שיר באנגלית Empty Fields. יש משהו פשוט מאוד כן וחם במוסיקה של זאבאלה בשילובים של פלמנקו, מוסיקת מאריאצ'י וסגנונות לטיניים אחרים, פולק אקוסטי עם מגעים אלקטרוניים עדינים.