אליפלט" נוצר כעשר שנים לאחר מלחמת תש"ח, ומתוך מודעות חריפה לציוויי הגבורה של שירת תש"ח. למעשה – השיר היחיד שכתב נתן אלתרמן ללהקה צבאית (להקת גייסות השריון  שבה שרתה בתו, תרצה אתר). השיר מוכר בביצועי להקת 'התרנגולים' משנת 1961, אריק איינשטיין שממשיך להתנגן.  משך השנים הפך לחלק בלתי נפרד מהקלאסיקה הישראלית, שיר שמושמע במיוחד ביום הזיכרון לחללי צה"ל.
"אליפלט" היה שונה מאוד משירי הגבורה שזימרו הלהקות הצבאיות וממרבית שירי הזיכרון שנכתבו בארץ, מאחר שהוא עוסק בהילה שנוצרה סביב חייל אנטי-גיבור שמתגלה כחייל אמיץ דווקא בגלל ש"אין לו אופי" (אירוניה) כזה שלא עמד בדיוק בתקן 'יפי הבלורית והתואר,  נעבכי, אאוטסיידר. חייל שהוא התגלמות הטוב והתמים במובן השלם והמלא של המילה ("צדיק תמים"). הטוב שבו אינו תוצאה של לחץ חברתי, אלא נובע מתוכו.
נראה כאילו אלתרמן ניסה בשיר לעדכן את אתוס הבלוריות של 48 לטובת אתוס חדש, של הלא יוצלח, הנעבך שהשירות הצבאי זר לו.
אליפלט לפי השיר הא מן "פרייר" שהחברה לועגת לו. כבר בילדותו דיברו בו דופי. אופיו הוותרני כל כך של אליפלט קובע את גורלו, כך שמעשה הגבורה שעשה הוא לחלוטין דטרמיניסטי, אין עימו בחירה של ממש, אדם בעל תודעה בוחר דרך התנהגות מתוך מספר אלטרנטיבות. לאליפלט אין אלטרנטיבה.
אלא שבחלק השלישי של השיר מתברר שחסר האופי לכאורה הנתון לטינה ולעג – הוא דמות נשגבת הזוכה למגע אלוהים. המלאך מעניק לאליפלט צל"ש על מעשה הגבורה ("במרום יש לנו ממך נחת") ממלא את תפקידו ומוסר את ההבטחה 'המרגיעה' שמותו של הקרבן לא היה לשווא.
"אליפלט" בנוי איפוא על הפער בין סיפור גבורה קלאסי של הגיבור הישראלי יפה הבלורית לבין דמות התמהוני המסכן, זה שמצטייר בחברה הצבאית כטמבל מוחלט.אלא שבשיר התום המוחלט של הטמבל הופך בקרב לגבורה קיצונית, הזוכה בסיומו של השיר לגמול אלוהי.
סשה ארגוב בחר מוסיקה מינורית שמצליחה להעביר את הנרטיב של אליפלט בצליל נוגה וצובט. הלחן מייצר מתח מיוחד בדגש על המלים "כי סביב ככינור וחליל/ מנגינה מאירה מצלצלת" פראזה מלודית שמטפסת בסולם כמו כדי להביע התגלמות של רוחו המיוחדת  של אליפלט – שיש בה מוסיקה – "דבר מה מתרונן". או: "כי מסביב ככינור וחליל/ מנגינה מאירה מצלצלת"
בין מבצעי השיר – אריק איינשטיין (הקשיבו מטה), אושיק לוי, ברי סחרוף, חנן יובל, רונית אופיר. בוידאו: צילום נדיר של ביצוע מרובע של השיר – שלומי שבן, רונה קינן, ירמי קפלן.

אריק איינשטיין אליפלט

נזמר נא את שיר אליפלט/ ונגידה כולנו בקול:/ כאשר עוד היה הוא רק ילד/ כבר היה הוא ביש גדא גדול.
בו שכנים ושכנות דיברו דופי/ ואמרו שום דבר לא יועיל – אליפלט הוא ילד בלי אופי/ אין לו אופי אפילו במיל.
אם גוזלים מידיו צעצוע/ הוא נשאר מבולבל ומחייך/ מחייך מבלי דעת מדוע/ וכיצד ובשל מה זה ואיך.
ונדמה כי סביבו, זה מוזר/ אז דבר מה התרונן כה ושר/ בלי מדוע ובלי כיצד/ בלי היכן ובלי איך ולמה,
בלי לאן ומאיזה צד/ בלי מתי ובלי אן וכמה.
כי סביב ככינור וחליל/ מנגינה מאירה, מצלצלת/ אם נסביר לך מה זה יועיל/ איזה ילד אתה אליפלט.
בליל קרב ברעום אש מזנקת/ בין אנשי הפלוגה קול עבר/ העמדה הקדמית מנותקת/ מלאי תחמושת אזל בה מכבר.
אז הרגיש אליפלט כאילו/ הוא מוכרח את המלאי לחדש/ וכיוון שאין אופי במיל לו/ הוא זחל כך ישר מול האש.
ובשובו מהומם ופצוע/ התמוטט הוא, כרע וחייך/ הוא חייך מבלי דעת מדוע/ וכיצד ובשל מה זה ואיך.
ובליבות חבריו, זה מוזר/ אז דבר מה התרונן כה ושר/ בלי מדוע ובלי כיצד/ בלי היכן ובלי איך ולמה,
בלי לאן ומאיזה צד/ בלי מתי ובלי אן וכמה/ מסביב ככינור וחליל/ מנגינה מאירה, מצלצלת.
אם נסביר לך מה זה יועיל/ איזה ילד אתה אליפלט.
ובלילה חבוש קסדת פלד/ אט ירד המלאך גבריאל/ וניגש למראשות אליפלט/ ששכב במשלט על התל.
הוא אמר: אליפלט אל פחד/ אליפלט, אל פחד וחיל ‟/ במרום לנו יש ממך נחת/ אף שאין לך אופי במיל.
זהו זמר פשוט גם תמוה/ אין ראשית לו וסוף והמשך/ זימרנוהו בלי דעת מדוע/ וכיצד ובשל מה זה ואיך.
זימרנוהו כך סתם זה מוזר/ כי דבר מה התרונן בו ושר…