סאבלימינל משתרבב לפס הקול המוכר, ה"קלאסי" של אריק לביא ושמוליק קראוס (אפקטים של השרוט בפתיחה), כדי לייצר פרפראזה היפ-הופית משלו בפרץ חריזה שאומר דברים על מציאות החיים מבאסת ("אבדה הדרך") עם קורטוב חינוכי ("אני לומד משגיאות"), וגם תובנה פילוסופית על חוסר התוחלת בחיים – ("כל הנחלים הולכים אל הים")
סאבלימינל הוסיף את הגיגיו להגיגו של קראוס שעוסק במהות החיים והזמן. האם מתחברים? – לא. קראוס עסק במהות חיים באשר היא. סאבלימנל מדבר על החיים כ"מציאות נושכת" אבל כפלטפורמה למחשבותיו – השילוב עובד, בעיקר בזכות העיבוד שמצליח לשלב סגנונות (היפ הופ, Soul) שירת הגוספל של הזמרת סיוון בסינכרון עם קולו של אריק לביא, ובעיקר – עם כל הכבוד לקומבינה – שירו של שמוליק.

זה קורה שהדרך מתמשכת/ זה קורה, יש ללכת ללכת/ שום דבר לא ידוע, לא שנה לא שבוע/ יש לנוע, לנוע ולחשוב שהייתי יכול/ לחזור על הכל, אבל בן אדם/ זה קורה!
וזה קורה שההיסטוריה מתמשכת, מציאות נושכת/ אבדה הדרך אין לאן ללכת./ מפחד?! תרגיש ת׳דופק!/ לפחות את התקווה אתה רואה באופק?!/ כמובן man , כל הנחלים בסוף כולם הולכים לים./ לזכות זה כמו לחיות בכל החלומות כולם./ אנ׳לומד משגיאות ושואל שאלות, / ספר לי מה מסתתר מאחורי דלתות נעולות./ ״עצור״ עולם קפוא מקור אבל אחי נמסנו מחום/ אוויר כחול שמיים but עדיין סלע אדום./ הלב שלנו תן לו לפעום, אלבום רואה אור יום,/ חלום עם עורקים, גידים ניתן לו לרקום "seen" אם לא עומדים זקוף יושבים,/ אין כבוד בסוף גם אין חיים/ רכבת דוהרת ולא מוותרת יורדת מכל הפסים./ אחרי שנים שאנחנו משקים הפרח פורח תריח ת׳ריח, ברזל רות-אחח, מזיעים, לקו הסיום מגיעים.
זה קורה שהדרך מתמשכת/ זה קורה, יש ללכת ללכת/ שום דבר לא ידוע, לא שנה לא שבוע/ יש לנוע, לנוע ולחשוב שהייתי יכול/ לחזור על הכל, אבל בן אדם/ זה קרה!
זה יקרה, ואולי בסוף הדרך/ שנראה כי הדרך מתמשכת…/ שום דבר לא ידוע, לא שנה לא שבוע/ יש לנוע, לנוע ולחשוב שהייתי יכול/ לחזור על הכל, אבל בן אדם/ זה קורה!