ההופעה

גוגול בורדלו

בארבי ת"א
4/5

לא קפצתי. נמחצתי. היו לי דברים להגיד למי שמימיני, משמאלי, מלפני ומאחורי. אבל הם היו תחת משהו שקוראים לו אקסטזה. (לא "זי")
אין אמצע: באת לגוגול בורדלו, הכן את גופך להצגה, ודרוך על הרגליים של זה שמימינך, שמאלך, לפניך ומאחוריך. ואל תתנצל. הם יקבלו בהבנה. שם המשחק. כאילו שלא ידעת שזה הריטואל. שהקהל מוטרף על קפיצות גוגליות? מה, חשבת שהם יעמדו שם עבור המאתיים וכמה שקלים ששילמו, וסתם יקשיבו למוסיקה. הצחקת. הרי זה בדיוק הסיפור, זוהי בדיוק עסקת החבילה. לידי רקדה מישהי כולה מטר וארבעים. נראה לכם שהיא ראתה משהו? לא רואים כלום מהגובה שלה, אבל כשאתה תחת משהו, הגובה לא קובע. בביקורות קראתי: "מוסיקת מהגרים מוטרפת" או "פאנק צועני שאינו לוקח שבויים". אני נלקחי בשבי. כשגופי דרש קצת אוויר צח, הבנתי שאני כלוא בתוך גוש שאין ממנו מוצא. מוחי הקלסטופובי כבר חשב אפוקליפטית, אבל בבארבי הרגישו מה-זה Party.
Party! זה שם המשחק. גוגול בורדלו דוהרים אל הקהל כדי לעשות רוק פאנק פארטי במופע תיאטרלי שלא ראיתם- הרגשתם-נוכחתם-התחככתם.
תקציר הפרקים הקודמים: למה "גוגול"? ע"ש הסופר ניקולאי גוגול, אחד המשפיעים הגדולים על הספרות הרוסית והאוקראינית. הוא שנתן פוש לספרות אוקראינית בתוך החברה הרוסית, מה שהלהקה התכוונה לעשות עם התמהיל הצועני-מזרח אירופאי שלהם כשמדובר בקהל המערבי. "בורדלו" מתייחס למועדון חברים אקסקלוסיבי באיטלקית. איגי פופ אוקראיני משופם. שנת הקמה: 1999. נא להכיר את DJ Hütz. או בשמו המלא: Eugene Hütz יוג'ין הוץ. עד שלא תראו אותו בפעולה. לא תכירו. 12 שנים עם הבורדלו. קטר שלא מפסיק לדהור ולדרוס הכל בדרך. חמישה אלבומים עד ה – Trans Continental Hustle, שיצא בשנה שעברה. המוסיקה פאנקיית עם כל ההשפעות הרוסיות האלה, ובאלבום האחרון היא פלשה גם לתחום הדיסקו פלמנקו והמוסיקה הים-תיכונית.
תכנים? – Hutz ממשיך להציג עולם של אנדרדוג בתחושה של אפוקליפסה עכשיו עם אוריינטציה לנפץ את המערכת. זה לא יכול ללכת בלי קצת ג'יבריש, ומכל מקום לא תכני הטראש הם שמביאות את ההשראה כשבאים לפארטי של גוגול בורדלו. כלומר אל תיקחו עמוק ללב ולריאות, אלא אך ורק לגפיים. תנו להם לגוגול בורדלו בכל גף וגפה שאתם מצוידים. כלומר, מי שהולך על השתוללות והתפרעות במסגרת הגל ששוטף את העולם, יקבל אחלה punk rock gypsy Balkan band. או במילים פשוטות: הנוסחה עובדת, ואין סיכוי שהם ישנו משהו בצורה דרסטית. לא רק הסגנון המוטרף של Hutz, גם סרגיי בכינור ואוליבייה בהקשה ותומס בבס ואורן "שלנו" בגיטרות. הומור, צעקות, אנרגיות קדמוניות, סקה, ג'יפסי Punk, ראפ, רוק. מוסיקה אמריקאית בסלאבית מזרחית. 
מועדון בארבי שנת 2011. אנחנו בתחילת העשור השני של המהפכה הטכנולוגית הגדולה. הרפואה משבטת תינוקות. ועל הבמה משתוללת להקת רחוב ג'יפסי פאנקית עם סולן צעקני, מצועצע, ראוותני, כריזמטי. מסית קהל. כאילו אין לו מה להפסיד, כאילו זוהי ההצגה האחרונה של חייו. הוא וחבורתו טורפים את כל הקלפים. פאנק דאב וקברט נפגשים על הבמה ומצטרפים לבלגן טירופי.
בטח שהגוגול בורדלו הם גימיק, אבל אם כבר גימיק – אז שיהיה בענק, גימיק כזה שיודע לחבר את הצועני הזה עם הפאנק הזה, עם הרוק הזה, עם הדאב-רגאיי הזה, עם הכאילו אנרכיזם הזה, הוולגריות האתנית הזו שפתאום מאחדת עולם. שהיא סולד אאוט מטורף. עם סולן שלקח על עצמו להיות הפרונטמן וגם מנהל הקרקס, מוציא לפועל את התפיסה שלו על פאנק צועני, בונה מסיבה על בסיס תשוקה לוהטת של מוודקה לעשות חגיגה, מתפשט חצי גוף, ומתחיל לעבוד על תדרים מדיפים אדי אלכוהול.
תשאלו את המבקר – נהנית? בואו לא נגמגם. אודה: לא עשו לי את זה. מצד שני, אין הצגה כזו בעיר – אבל כחלק מעסקת חבילה עם הקהל. המוסיקה של גוגול בורדלו אינה שווה הרבה בלי ההצגה, גם בלי האנרגיה המתדלקת של הקהל – שכבר מרגיש חלק מהצגת הקאלט. בלעדיו היא (תחנת הכוח הבורדלית) הייתה נמכרת למגרש גרוטאות.

שירים: Tribal, Ultimate, Not A Crime, Wonderlust King, Companjera, Tc Hustle, Immigraniada, Break To Spell, Rise The Knowledge, Universe, Pala Tute, Sun is On My Side, Mishto, Darling

גוגול בורדלו בתל-אביב

Gogol Bordello Live In Tel Aviv

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות