צחקתי יחד עם עמיר בניון. סוף סוף גם הוא יעשה כמה גרושים טובים מהסלולר, לא משום שהוא כתב שיר ב"מזרחית נפוצה", אלא מפני שהביא אותה בתרגיל נחמד – גרסתו למשפט הנפוץ-נדוש "אני אוהב אותך". את הרווחים יעשה לא משום שהוא לקח את השיר לאולם השמחות ולתחנה המרכזית, אלא מפני שכל התקשורת חושבת שזו "התשובה שלו" ליהורם גאון, או לשיחה שקיים ירון לונדון עם יוסי גיספן על רמות שונות של כתיבת טקסט. וכיוון שכל התקשורת מיהרה להוציא את השיר כ"תשובה", מיהרו גם בתעשיית ההורדות לתרגם את ריח הכסף לכסף.
לא נראה כלל, שבניון מתייחס ספציפית לדברי מי מהם, בטח לא לדבריו של יהורם גאון בקשר לטקסטים של המוסיקה המכונה ים-תיכונית ("זבל שלא ברא השטן").
במקום להגיב, הוא עשה את מה שהוא הכי טוב בו – כתב והלחין שיר עם יותר מקריצה בכיוון לז'אנר שמוציא כל כך הרבה שירים על "אני אוהב אותך". התקשורת רודפת השערוריות נפלה כרגיל לבור הקלישאה – "התגובה של עמיר בניון ליהורם גאון". אז זהו, שבניון לא כתב תגובה. הוא הלך על אקספרימנט – הגרסה שלי ל"אני אוהב אותך" ומי שירצה להשוות – זבש"ו.
רצה להגיד: יש זמר מזרחי ויש זמר מזרחי – ברמת הטקסט, ברמה המוסיקלית, כי לומר "אני אוהב אותך" אינו חוכמה גדולה, או כדברי השיר – "יש עוד מיליארד שירים על זה" או "אמרו את זה כבר קדימה וגם אחורה ובהיפוך". החוכמה היא לשתול את המשפט הזה בקונטקסט שלי, לא לפי שום שבלונה מייצרת להיטים לאולם השמחות והחאפלות.
כנגד כל המלעיזים שמכוונים אליו חיצי "השתאכנזות", עונה בניון לא רק בסלסולים של מוסיקה המזרחית לפי הסולם שלו, אלא שותל את המשפט "אני אוהב אותך" במרוקאית – "אנא ת'חבק", למען הסר כל ספק לגבי שורשיו.
הצחיקה אותי למשל התגובה של אתר "חריף" המתמחה בהורדות של מוסיקה "מזרחית" , שכותב: "אך נדמה שהשיר החדש של בניון, הנחשב כיוצר איכותי ושונה בנוף המזרחי הכולל של ימינו, נוקט במפתיע דווקא בגישה שמותר לפעמים גם לשיר שירים פשוטים שמדברים אל כלל הציבור". אני מאמין שגם בניון צוחק למקרא השטויות.
זה מה שכתוב בעמוד הרשמי שלו בפייסבוק: "בתקופה האחרונה מתקיים שיח תרבותי חשוב ומעניין סביב המוזיקה המזרחית, ובעקבותיו החליט עמיר בניון לשחרר שיר חדש לעמוד הפייסבוק שלו. את דעתו האישית הוא לא פורס באופן מובהק, אבל תקוותו שהאופי של השיר יפתח שיח ציבורי מעניין ומכובד. המסר נותר מעורפל, אי אפשר להבחין אם השיר ציני או לא, דווקא על מנת שכל אחד ינסה להביע את דעתו כאן בעמוד הפייסבוק".
מסיבה זו בדיוק, השיר ציני ביחס לדיון שיצא מכול פרופורציה, כאילו הכור הגרעיני של פיצוחי מוסא יצא מכלל שליטה. מי שמייחס את השיר ל"התיישרות" של בניון עם האיכויות הנמוכות של הז'אנר פשוט לוקה בהבנת הנקרא והמזומר. בניון אינו משיב תשובה לא לגאון, ולא לגיספן, ולא מזדהה עם הז'אנר. הוא פשוט מציע סיפור משלו ל"אני אוהב אותך" ומראה, שהוא ייחודי ולא דומה לאף שיר אחר, למעשה, שאיפתו של אמן אמיתי.
ומשהו לסיום, בלי קשר לשיר, אבל עם מעט אירוניה מחויכת: אם השיר החדש של עמיר בניון יורד לסלולר כמו השיר החדש של דודו אהרון – שיחק אותה בגדול. זו תהיה התשובה המוחצת שלו ליצרני הקונפקציה של הז'אנר.  (האזינו לשיר למטה)

אני אוהב אותך
שלוש מילים קטנות
כולם אמרו זאת כבר מזמן
עכשיו תורי גם לנסות
אני אוהב אותך
זה נדוש אבל נכון
יש עוד מיליארד שירים על זה
אבל אצלי זה הראשון
אני אוהב אותך
וכך נוצרתי מהרגע הראשון
אני אוהב כל מה שאין בו הגיון

אמרו זאת פעם כבר מזמן
ויאמרו זאת, כמובן
אך בשבילי זה שיר ראשון
בשבילי עכשיו הזמן…