מיטב השירים מתוכנית הרדיו

ארבע אחרי הצהריים ג'

גל"צ אן.אם.סי
4/5

"מי זוכר ומי יודע/ את הדרך אל ביתי/ מי אשר קולי שומע/ הוא יבוא הביתה איתי"

מי שר? יהורם גאון. השיר "סימני דרך" של נעמי שמר פותח את האוסף השלישי של "ארבע אחרי הצהרים" אחרי אות התוכנית (ה"בה דה דה דה") ששרה יעל לוי ב"שיחות סלון" של יהונתן גפן. מי זוכר ומי יודע.
תאריכים: "תמונה" של יעל לוי קשישה יותר מ"ארבע אחרי הצהריים" בשנתיים. ההקלטה היא מ-1978. התוכנית נמצאת באוויר מ-1980. "סימני דרך" צעירה ממנה בשנתיים, הקלטה מ-1982.
תאריכים: 31 שנה אחרי שעלתה לאוויר, יוצא האוסף השלישי של "ארבע אחרי הצהריים". דווקא תוכנית שנתקעה בלוח המשדרים בשעות שנחשבו פעם לניגוד הגמור לפריים טיים של האזנה, שרדה – תוך שהיא צוברת פופולאריות. נדמה לי שגם עורכי התוכנית, דלית עופר ויורם רותם שמרו על קו סולידי לשעות האלה – בבחירה של שירי שירון שרובם התקבעו בחוגי שירת היחדיו, לא זמן Rock, אלא זמן שירי ארץ ישראל, לחנים של מיטב היוצרים הותיקים, קלאסיקות, פסטיבלי זמר, להקות צבאיות, חבורות זמר, זמרים וזמרות שחלפו את מחסומי הזמן (מאריק איינשטיין, נעמי שמר, דרך שלישיית גשר הירקון, התרנגולים, יוסי בנאי, הדודאים, הפרברים, חוה אלברשטיין, אריק לביא, עדנה גורן וקובי רכט, עפרה חזה, שלמה ארצי מהשבעים)
גם כשמדובר ביוצרים וזמרים שעברו לשדה הפופ המודרני ("הידעת את הדרך" – אפרים שמיר ושם טוב לוי בדיסק 1) או הרוק, כמו שלום חנוך ("אהבת נעורי" בדיסק 2) – גם אז השירים חפים מדציבלים.
"ארבע אחרי הצהרים" נועדה מראש להיות תוכנית עצלתיים לא מאתגרת בחדשות ובחידושים, מתיידדת בקלות נוסטלגית נסבלת או לא, שירים שמיצו את עצמם, שהייתי מכריז עליהם – תם זמנם, הגם שתוכנית כמו "ארבע אחרי הצהריים" רואה לעצמה לעיתים להחיות שירים שחלף זמנם.
מצד שני: שירים שזמנם מתארך ועוד יתארך – "שירת העשבים" (נעמי שמר), "זמר שלוש התשובות" (רבקה זוהר), "ברית עולם" (מתי כספי), "אהבה בת עשרים" (יוסי בנאי), "עטור מצחך" (אריק איינשטיין), "אהבת נעורי" (שלום חנוך), "את תלכי בשדה" (חוה אלברשטיין), "מישהו הולך תמיד איתי" (עפרה חזה), "מדני את השיר הפשוט" (נורית גלרון), "מישהו" (יהודית רביץ)
מבחינה זו, האוסף השלישי אינו שונה משני האוספים הקודמים במהותו. עוד 68 שירים ללא סדר מסוים, ששומעים ברצף. עדנה גורן וקובי רכט נמצאים בדיסק הראשון עם "לילה בדרום" ובדיסק השלישי עם "זמר מפוחית", שירים מתוך אותו אלבום שהוקדש לשירי סשה ארגוב (1968) ואת "הפרברים" חילקו על פני שלושת הדיסקים לארבעה שירים.
וגם הסיכום יהיה ברוח הדברים של על חלק א' וחלק ב' – משב רוח נוסטלגי שיכול להפוך לבריזה מענגת למתרפקים על השירים של פעם, כולל אריזה צבעונית יעילה וחוברת המכילה מילים וגם הסברים על קורות כל שיר ושיר.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות