ימאן בלוז Yemen Blues

רביד כחלני

זאפה ת"א
4.5/5

אל תכריחו אותי להגדיר Yemen Blues. בחו"ל – אחת הביקורות הכריזה על ז'אנר חדש. בואו נהיה צנועים יותר: סגנון אתני חדש. רביד כחלני בהחלט המציא משהו, ואחרי הערב בזאפה, הייתי אומר כדי למנוע אי הבנות: שום קשר בינו ובין הסגנון של הבוס שלו בפרויקט של עידן רייכל.
אל תכריחו אותי להגדיר Yemen Blues, כי כל הגדרה תחטיא ותחטא. מוסיקה ישראלית? – ממש לא. לא הייתי נופל למלכודת של "חזרה לשורשים" (בית אבא וכל זה) – כי מהערב הזה לא הכי ברור מה יותר חזק – השורש התימני או המרוקאי. שניהם נמצאים על הבמה. יש איזשהו מסע על הבמה – יוצאים מהמקומות האלה, מארצות ערב ומגיעים לאפריקה, לממפיס, לבלוז, לג'אז, למוסיקת עולם. לא בטוח גם שכחלני רצה לייצג משהו מוגדר – תימני, מרוקאי, אפריקאי. הסינתזה – היא כל הסיפור שלו. הסינתזה + הטמפרמנט והכריזמה.
אל תשאלו אותי על מה השירים: אני מקלף את הניילון מהדיסק שהגיע אלי ממש בערב ההשקה. אין סיכוי, פרט לכמה משפטים מהמקורות, הכל ערבית. תמיד טענתי שאחת השגיאות הגדולות של מדינת ישראל הייתה שלא לימדה את ילדיה ערבית. יכול להיות שככה היינו מצליחים להקדים את השלום בכמה השנים טובות. זה פספוס גדול שאני לא מדבר ערבית. אגב, את "יודוך" הצלחתי לקלוט במאוול הימני המדויק של רביד.
תשאלו אותי על מוסיקה: "ימן בלוז" עלול להטעות. לא מדובר כאן בעוד איזה שילוב בין מזרח למערב. עומר אביטל, נגן הבס והעוד, שהוא מארכיטקטים של הפרויקט של כחלני, יסביר את המוסיקה טוב ממני: חיבור שנשמע כמעט טבעי בין תימן, מרוקו ובין גרוב שחור ובלוז. יכול להיות שהמוסיקה תפתיע בשמיעה ראשונה. אחרי חמישה שירים ברור שנוצר סגנון חדש.
תשאלו על האיש שלשמו התכנסנו, שליכד סביבו שמונה נגנים: מעבר להגדרה, רביד כחלני, האיש, הסגנון והטמפרמנט, הוא הנושא העיקרי. אמן טוטאלי שעל הבמה עובר מליריות רבת השראה להתפוצצות אקסטזית סוחפת. הוא שר, ומנגן על גימברי (סוג של גיטרה בס מרוקאית) מתופף על פח, רוקד, צועק. הערב עובד על מעברים קצביים, על תזמורים מורכבים, על הריתם, הבלוז והסלסול, ובעיקר על שירת הנשמה. בלי נשמה לא היה "ימן בלוז".
אז מה זה Yemen Blues?
תהרגו אותי, אבל אחרי הערב הזה אין לי הסבר מדויק לצורך זיהוי. ימן בלוז כמו מוסיקת העולם מתחיל בפתיחות. זו אינה "מוסיקה מזרחית" במונחים מקומיים מוכרים – כי מוסיקה חאפלות מזרחית היא ההיפך מפתיחות. היא פופ סינתטי.
פתיחות נוצרת כשאתה מחבר את כל מה שאתה (עבר, הווה) לאיזושהי הכלאה מוסיקלית, שגם מצדיעה לשפה של ההורים מתימן, לצלילים של האבות המרוקאים, אבל יוצאת למרחב המוסיקלי הגדול, כדי לחבור למקצבים והרמוניות שבנו את כל יישותך המוסיקלית כבן הדור השלישי והרביעי. וכמובן – הדבק הזה בין כל הסגנונות והדיאלקטים ששמו רביד כחלני. מוסיקאי של שחרור ונשמה, של אנרגיות מוספות. למעשה – ליבת ה"ימן בלוז" בעזרתם האדיבה של כל מי שנמצאים איתו על הבמה, ללא ספק מופע ישראלי ליצוא בפסטיבלי העולם.

הרכב: רביד כחלני – שירה, עומר אביטל – בס, עוד, הדר נויברג – חליל, גליה חי – ויולה, הילה אפשטיין – צ'לו, איתמר בורוכוב – חצוצרה, רוני עברין – כלי הקשה, יוחאי כהן – כלי הקשה, רעות רגב – טרומבון

רביד כחלני – Yemen Blues

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות