פינק פלויד החומה

פינק פלויד החומה

אם לסכם את הביקורות - ניכרה בהן אמביוולנטיות: מצד אחד - לא נראה לי ש"החומה" היא הדרך לעשות הכרה ראשונית עם פינק פלויד, מצד שני - הרוב הסכימו שזה לחלוטין אלבום חובה.

4.5/5

הפרוייקט הכי תיאטרלי של הפינק פלויד נוצר בעקבות מסע ההופעות של "הצד האפל של הירח". היה זה רוג’ר ווטרס, הזמר והבסיסט שהגה הרעיון להשתמש במטפורת החומה לביטוי ניכור ומרד. את הדמו ליצירה הוא סיים בסוף 1978. שנה מאוחר יותר הושלם האלבום. The Wall הוא אלבום האולפן האחד-עשר של פינק פלויד, שיצא ב-30 בנובמבר 1979, זוהי אופרת רוק שעוסקת בפינק, כוכב רוק עייף שהבידוד העצמי שלו מהחברה מהווה חומה פיגורטיבית.
יש שהגדירו את "החומה" כאופרת רחמים עצמיים על ניכור בעולם מתנכר ועל הילדות שנשארה מאחור, שהיא החלק הכי שפוי בחיינו.
ההצלחה של Dark Side Of The Moon מ-1973 ה פכה את פינק פלויד ללהקת אצטדיון. רוג'ר ווטרס חש כי המעריצים מגיעים למסיבה, לא כדי להעריך את האמנות שלהם. הסלידה שלו מהפולחן הביאה אותו עד ליריקה בפניו של מעריץ בהופעה במונטריאול כשניסה לעלות לבמה. מזועזע ממעשיו שלו ומתאבל על הניכור בין מעריץ לפרפורמר, הוא התחיל לכתוב את "החומה".

"החומה" היא מעין אורטוריה. רעיונות מוסיקליים שמנסים להתגבש ליצירה מוסיקלית קונספטואלית דרמטית. המבנה שלה מזכיר את "עבה כלבנה" של ג’טרו טאל או "ישו כוכב עליון" של אנדרו וובר.  רוג’רס עסק בטוטאליטריות של חברה ושלטון, ובמרכז נמצאת הדראמה הכמו ברכטית:    הסיפור על כוכב רוק מוטרף ששמו פינק המונע על ידי מי שחייהם תלויים בו; שחי בעולם לא אנושי,  הופך לקורבן של תהילתו. הוא משתגע, הופך לפשיסטי ומתמודד בדידות, מלחמה, נישואים חסרי אהבה ואמהות שתלטנית. הנושאים האלה עורו עניין עצום בקרב קהלים ברחבי העולם; המופע הבימתי הנלווה, שראה את הלהקה מבצעת חלקים גדולים מהמופע מאחורי קיר מפוליסטירן, הציג את הניכור הזה בגדול.
מוסיקלית, נוצרו כמה דראמות מרטיטות  "קומפורטבלי נאמב", "עוד לבנה בחומה", "הקרח הדק" , "אמא" המאוד מרגש.
"החומה" יצאה בבריטניה ובארה"ב ב-30 בנובמבר 1979. במקביל ליציאתו, ווטרס התראיין על ידי DJ הוותיק טומי ואנס, שניגן את האלבום בשלמותו ב-BBC Radio.  הקהל התמכר לדראמה הפסיכלוגיסטית  הזו. היא פגעה בדיוק במקומות הנכונים.
פינק פלויד הוציאה מעט מאוד סינגלים כחלק מקידום של אלבום. בוב אזרין, המפיק שיכנע אותם להוציא את "עוד לבנה בחומה" כסינגל, והשיר אמנם הפך ללהיט היחיד של הלהקה שהגיע למקום הראשון הן בבריטניה והן בארה"ב. שני סינגלים נוספים שיצאו מהאלבום הזה –  "Run Like Hell" ו –  "Comfortably Numb".
הביקורת הייתה מעורבת. ב"רולינג סטון" בפברואר 1980, קורט לודר הכתיר אותו כ"סינתזה מדהימה של האובססיות המוכרות של ווטרס שבאות לביטוי בזעם לירי בלתי פוסק". לעומת זאת, מבקר "The Village Voice", רוברט כריסטגאו, ראה בו "אפוס מטומטם של כוכב רוק" מגובה ב"מקסימליזם קיטשי עם אפקטים קוליים ושברי דיבור". ה"ניו יורק טיימס" ציין את השקפת עולמו של ווטרס המציגה את "הרחמים העצמיים של גיבורו העשיר, המפורסם והמובהק לאחר גיל ההתבגרות כסוג של גבורה" ב"מלודי מייקר" אמר המבקר "אני לא בטוח אם זה מבריק או נורא, אבל אני מוצא את זה משכנע לחלוטין"
זו היתה רוח הביקורות – ניכרה בהן אמביוולנטיות: מצד אחד – לא נראה לי ש"החומה" היא הדרך לעשות הכרה ראשונית עם פינק פלוייד, מצד שני – הרוב הסכימו שזה לחלוטין אלבום חובה.

Another Brick In The Wall חלק 2

פינק פלויד – Another Brick In The Wall

למטה:  1. "Comfortably Numb" בהופעה ב-1994 2. האנימציה של שעשה ג'ראלד סקרפה לעיבוד הקולנועי של "החומה"

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

3 תגובות

  1. למרות שאני חסיד של הביטלס, זה האלבום הטוב ביותר שיצא אי פעם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן