שירים: ניסים, יום טוב, האנשים החדשים, מטייל אוסטרלי, זה לאה אותו דבר, כמה כוכב, פג'ו צבאית, עטוף ברחמים (עם ריטה), ליאונרדו, פלרמו, אישה לויתן, זכיתי לאהוב, אדוני, ואולי, יותר טוב מכלום, הכוס הכחולה, חולצת פסים, להבין את המים, ביום שמש יפה, מרי לנצח, בוא.
קליפים: מלטף ומשקר, תמיד אהבה, זכיתי לאהוב, זה לא אותו הדבר.
נגנים: גלעד שמואלי – תופים, קלידים – אייל "פרסון" שחר, גיטרות – עילי בוטנר, יונתן פריג', בס: גנגו, כלי מיתר – חן שנהר, יוג'ין פובולסקי, גליה חי, שי מיבר.
קרדיטים: עיצוב במה ותאורה– רונן נג'ר, סאונד – יאיר גורן, הגברה ותאורה – פודיום מזוז, וידאו ארט ואנימציה – טכנומגיה, vj fisher
אורך המופע: 1:41 שעות.
סאונד: DTS 5.1, DOLBY DIGITAL 5.1, SREREO 2/0
לידר מתרוצץ על אחד מארבעת מסכי הענק, שמקרינים לסירוגין סרטי וידאו ארט ואנימציה, הנגנים והקהל. זה מופע איצטדיונים.
לידר כבר מתנסה בכול פורמט. עברי הוא מסוג המקצוענים שאוהב לאתגר את עצמו: תנו לו פסנתר והוא ירגש אתכם באינטימיות כובשת . הוא בנה את ערב הבכורה לאלבומו הרביעי כפרוייקט חיים. זה לא רק 9 הנגנים, ביניהם נגני מיתר, אלא כול הטרראם הבימתי האקסטרווגנדי שליווה תוכנית ארוכה מאוד פלוס ריטה. אם בגדול – אז בגדול מיינסטירימי. גם דרמטירומנטיאינטימי. תקשיבו ל"אשה לויתן", ל"זכיתי לאהוב". והגיטרה המלודית ועיבוד המחניף ב"ואולי" שממיסה. השיר היפה ביותר בערב הזה, שעובר מדהים ב-DVD.כולל הדיסטורשנים.
בנפחים האלה יש איזה צבע אחיד של סאונד שקצת מאפיל עליו. צלילי כלי המיתר נכנעים לעיתים לחשמליות. כשריטה עלתה לבמה, מבינים שהעסק מתאים יותר לה מאשר לעברי עם כול המניירות המוחצנות. כשהיא נצמדת לעברי בתשוקה,זה לא בדיוק זה. עברי נישא על האנרגיות של ריטה ב"עטוף ברחמים". בהמשך, יגיעו שירים יפים שאני באמת אוהב: "פלרמו" וב"אישה לויתן" ומתחילים מילים.
אחרי הכול לידר מצליח להעביר ב-DVD הזה פרוייקט דאנס-רוק אלקטרוני מפואר בקונטקסט של רוק, למרות שבמהות, עברי אינו רוקיסט, נטול כריזמה בימתית שתספיק לשאו כזה, אבל הוא מספיק מוכשר להוציא לפועל פרוייקט לתפארת ברוק המקומי.
כתבתי בזמנו שהפרוייקט הזה קצת גדול עליו. כלומר היישום הבימתי הבומבסטי של שיריו לא ממש הולם האישיות הבימתית שלו. ב-DVD בסלון איכשהו חזרתי לפרופורציות יותר מאוזנות, במימדיו היותר טבעיים שלו. אגב, מהמופע ההוא זכור לטובה ברי סחרוף שהצטרף בכמה קטעים? למה הוא לא פה? "אדוני" של רוני, בגרסה המלנכולית – לא לעניין. לא חייבים תמיד לשדרג מסחרית. ריטה הספיקה.
אנשי הבימוי, הסאונד הצילום – מוציאים מהערב הזה את המיטב, סטייל הסטנדרטים שמקבלים בלייב DVD מחו"ל, אין מקום לרגשי נחיתות.
