מזמן לא שמענו על (את) ליבי. והנה, מגלים אותו אצל עידן יניב. תרצו: עידן יניב הגיע לבקר את ליבי כדי לקונן שאלון אהבה: "עד כמה זה נראה לך נכון לאהוב אותי?" – אחת השאלות. אם אנוכי הנערה, הייתי מקמטת מצח. "מה עם ההרים והגבעות שהבטחת?" ליבי לליבי על הטקסט הזה. אבל מה הן מילים מול רגש. רגש רץ לפני מילים. זה השיר הזה.
המינור הפסנתרני. קול גבוה פוגש קול גבוה. שיר עצוב, כי עצוב לו בלעדיה. מלודיה נאה. למה צריכים שניים לבלדה? נו, באמת – רגש פוגש רגש. ואין רגש של ליבי כרגש של יניבי. ליבי לא יכול לטפס ככה עם קולו המאנפף. זמרים צעירים בני ימינו שופכים הרבה רגש. בשניים זה ממיס לבבות יעיל יותר. רומנטי פורטה. נו, טוב, ידליקו נרות לשיר הזה. רק שתישאר, לעזאזל. שלא תיתן לו לעמוד במקום.
עד כמה זה נראה לך נכון לאהוב אותי/עד כמה זה נראה נכון להיות איתי/ בלי דיבורים, בלי אנשים אחרים
עד כמה זה נראה לך נכון לסלוח לי/ בלי ויתורים, אל תוותרי כל כך בקלות
וכשהכוכבים נופלים מהשמים / הכל עומד במקום / עצוב לי בלעדייך/ אפילו שהבטחתי לך הרים וגבעות/ בלב אכזבות, תישארי
עד כמה זה נראה לך נכון לשמוע אותי/ עד כמה זה נראה לך נכון לעזוב אותי/ בלי חרטות, בלי רגשות, לעזוב אותי
וכשהכוכבים נופלים מהשמים / הכל עומד במקום / עצוב לי בלעדייך/ אפילו שהבטחתי לך הרים וגבעות/ בלב אכזבות, תישארי
