מה הייתה אומרת החותנת על האלבום? מהללת? או: מה עוללת לשירי? תמר גלעדי היתה כנראה מתה לשמוע את דעתה של נעמי שמר על כלתה (נשואה לאריאל הורוביץ בנה), אבל כמי שמכיר את פתיחותה – נדמה לי ששמר הייתה מתלהבת מעצם האתגר של תמר לקחת את השירים לחדר שלה. מצד שני, לא הייתה חוסכת הערות והארות.
למה פרשנויות חדשות לשירי נעמי שמר? שמר אינה מהמלחינות היותר "מכוסות" (Cover Versions) במוסיקה הישראלית. מעט מאוד זמרים מהשורה הראשונה אימצו את שיריה, לעומת מלחין כסשה ארגווב, מי שנחשב לקיסר של ההרמוניה. מצד שני: נעמי שמר נחשבת למושרת ביותר בציבור. כינו אותה "המלחינה הלאומית". תמר גלעדי, כשניגשה לשיריה, ביקשה להשתחרר מהמיתוס הכבד. היא הכירה את שמר בנעלי בית או ליתר דיוק ברגליים יחפות. היא ניסתה להשתחרר מכובד ה"לאומיות" כדי להציג שמר שהביאה את הליריות היפה למלודיה של השיר הישראלי, מי שכתבה שיר ישראלי בסולם מאז'ורי עם השפעות מהשנסון הצרפתי. מי ששיריה נבעו מתוך הנוף המקומי הגיאוגרפי והאנושי.  גם מי שמרדה בשיריה, לא נציגת אומה. שמר הפחות "ממלכתית", אלא גם בעלת אופי פרוע וזרוק, שניהלה, כפי שהעידה בעצמה, חיים של "זמר נודד" מאז שעזבה את הקיבוץ.
אולי הצד הזה, החופשי יותר, גרם לגלעדי לבחור בפורמט הג'אזי, שמעניק טוויסט קצת אחר למוסיקה של נעמי המקובעת בדפוסי השירה בציבור. רמי הראל ניגן פסנתר, גם שותף לעיבודים, יוראי אורון – קונטרבס, איתן איצקוביץ' – תופים. לעיתים, כאשר האוריינטציה הג'אזית משתלבת בפרשנות של גלעדי, השירים של שמר זוכים להארה יפה. אהבתי את הביצוע ל"נועה" – השיר המסיים, מהביצועים הקסומים בדיסק, אולי הביצוע שהכי עושה חסד עם השיר הזה. פסנתר-קונטרבס-תופים במינון מינימליסטי. טונים ופרייזינג של עצבות וערגה שמעניקים לנרטיב את העומק שנעמי שמר הייתה מייחלת לו. אם נעמי שמר מתהפכת בקברה זה כדי להגיד תודה על הביצוע הזה.
לא כל הבחירות מייצרות את אותה הארה מחודשת של נעמי שמר. הגרסאות המרעננות והמרנינות שמגיעות מהסיק : "לשיר זה כמו להיות ירדן" – ביצוע שמכיל נדמה לי את כל מה ששמר הייתה רוצה לקבל מהשיר הזה, העיבוד הג'אזי ל"אור" מאיר את השיר באור חדש, הסווינג הקליל של "בית חלומותי", הריענון של "העיר הלבנה" בווקליזה יפה, הטון המתגעגע והמהורהר שמעניק יופי חדש ל"חורשת האקליפטוס", העיבוד הג'אזי הייחודי ל"על ראש שמחתי" שמתי כספי הלחין.
פרט לאלה, הייתה לי תחושה שגלעדי לא לקחה את הפרויקט הזה "עד הסוף", בבחירות יותר אפקטיביות של שירים שיובילו אותה לקאברים יותר מיוחדים. וגם – למה בלוז? לא מוכרחים.