עטור מצחך זהב שחור

אריק איינשטיין

מילים: אברהם חלפי לחן: יוני רכטר
5/5

"עטור מצחך", שנכתב על-ידי אברהם חלפי בסוף שנות החמישים, הוא שיר אהבה, שהתפרסם יותר מכל בזכות הלחן והעיבוד של  יוני רכטר, והביצוע של אריק איינשטיין, ובהשתתפות יהודית רביץ וקורין אלאל. רבים רואים בו כשיר הישראלי המולחן הטוב בכל הזמנים.
יופיה נבנה בדימיונו הפורה בתיאור פלסטי: "עטור מצחך זהב שחור", שיער האישה, שהוא שחור, יפה ויקר כזהב.
המשורר-דובר אינו זוכר אם כתבו בחריזה בשיר כלשהו על הקשר בין עיניים יפות לשיער יפה, מבחינתו מצחה מתחרז עם עיניים ואור. המילים "חרוז" ו"שיר" מקבלות פה תפקיד כפול: אך הוא משוכנע שלמי שהיא תהיה – חייו יהיו מלאי שיר. המילה "שיר" מקבלת פה משמעות של שמחה ואור.
בבית השני הדובר מדגיש את נשיותה של אשתו באופן לא-אירוטי שיכול להתפרש דווקא כאירוטי: "חלוקך הורוד צמרירי ורך, את בו מתעטפת תמיד לעת ליל".
את הבקשה לקרבתה הוא מביע באופן הברור ביותר: לא היה רוצה להיות לה אח, או שכן גם לא היה רוצה להיות נזיר שחולם על אישה. אלא הכי ריאלי, הכי פיזי. אבל למרות אהבתו הגדולה אליה, היא מתנהגת מוזר – אוהבת להיות עצובה ושותקת. להקשיב לסיפורים על אחרים, שאותו (את הדובר) ממש לא מעניינים בגלל אהבתו אליה ללא שאת – בגופו, בנפשו, עד כדי כך שהוא פורש בפניה את חלומו-מאווייו. מרוב אהבתו – עיוור למצוקה שלה, רגיש ורומנטי, מצד אחד, אבל חסר רגישות והבנה כלפי רגשותיה האמיתיים.

הלחן של רכטר והביצוע של איינשטיין אינם רומנטיקה סנטימנטאלית,יש בהם תחושה קומפוזיציה מבוקרת, מוסיקה שלוקחת את השיר למחוזות בלתי צפויים. זה גם מה שמעניק לו את ייחודו המופתי והעל זמני. השיר נשמע לכאורה פשוט, אבל יש בו מורכבות מפתיעה.. באחד הראיונות סיפר אריק איינשטיין כי העבודה עליו ארכה חדשים רבים, גם משום שיוני רכטר לקח את השיר למקומות מיוחדים במינם. יוני רכטר מסביר: "העיבוד הקולי הוא בסגנון הקוראלים של באך: אריק שר את תפקיד הבס, יהודית רביץ – סופרן, קורין אלאל – אלט ואני – טנור. פגשתי את חלפי פעם או פעמיים באופן אקראי ברחוב ומעולם, לצערי, לא החלפתי עימו מילה, מלבד 'שלום' אך אני חושב שהוא אהב את התוצאה ושמח בהצלחת השיר".

את אברהם חלפי הכיר אריק איינשטיין מאביו יעקב איינשטיין. שניהם שיחקו יחד בתיאטרון "האוהל" והיו חברים קרובים. אריק מעיד כי היה איש ענו וצנוע שבצנועים ובענוים.

עטור מצחך זהב שחור /אינני זוכר אם כתבו כך בשיר' / מצחך מתחרז עם עיניים ואור, / אינני זוכר אם חרזו כך בשיר' / אך למי שתהיי /חייו מלאי שיר.
חלוקך הורוד צמרירי ורך. / את בו מתעטפת תמיד לעת ליל. / לא הייתי רוצה להיות לך אח, / לא נזיר מתפלל לדמותו של מלאך / ורואה חלומות עגומים של קדושה / ולמולו את אישה…
את אוהבת להיות / עצובה ושותקת / להקשיב לסיפור על קרוב על רחוק / ואני, שלא פעם אביט בך בשקט / אין קול ודברים / שוכח הכל על אודות אחרים. / שוכנת נפשי בין כתלי ביתך / ושבויה בין כתלייך / ממני נפרדת / עת אני בגופי נפרד ממך.
פרוש חלומי כמרבד לרגליך / צעדי אהובה על פרחיו פסיעותיך / לבשי חלוקך הורוד לעת ליל / עוד מעט ואבוא אליך.
עטור מצחך זהב שחור / יקרב אל שפתי כחרוז אל שיר / אז אלחש באזניך עד בוקר עד אור / כשיכור… / עטור מצחך זהב שחור.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות