התרנגולים

כשאת אומרת לא

מילים: דן אלמגור לחן: סשה ארגוב
4/5

נעמי פולני, מעצבת ובמאית להקת התרנגולים, הכינה בתחילת שנות הששים תוכנית שהוקדשה כולה לשירי אהבה. את כל הפזמונים הלחין סשה ארגוב. פולני פנתה לדן אלמגור, בבקשה שיתרום לתוכנית שיר אהבה שאינו סנטימנטלי, מזווית ראיה קצת אחרת, אפילו צינית.
"נזכרתי אז", מספר דן אלמגור, באימרה אמריקאית פופולרית על הבדל בין אישה לדיפלומט, וכתבתי את השיר ברוח שיר האהבה התמימים יחסית של אותה תקופה בלהקות הצבאיות ובהתרנגולים. את המילה "מתחננת" הכנסתי אז לבקשתה של פולני, שהציעה לי לגוון קצת את הפזמון. בזה לא תמה פרשת כתיבת השיר הזה. אלמגור מספר על השינוי שנאלץ לעשות בשיר. הפזמון נחשב תמים למדי בזמנו, תיאר סיטואציה מהווי הצעירים על משחק החיזור בין שני המינים – על התקווה לזכות בנשיקה חטופה או במזמוזון קצר לאור הירח. משך שלושים שנה לא קרה שומדבר עם השיר הזה. אלא שאז ארע אירוע שהסעיר את המדינה – האונס הקבוצתי של נערה בקיבוץ בגליל המערבי, שבו חזרה הנערה וטענה כי אמרה לתוקפיה "לא"
דן אלמגור: "סניגורם של הנערים שתקפו את הנערה הפתיע את בית המשפט ואותי, כששאל את הנערה האם היא מכירה את השיר, ובעיקר את השורה "למה את מתחננת כשאת אומרת לא?" השופט זיכה את הנאשמים כאשר ציטט את השיר, וזה צוטט שוב גם בפסק דינו המודפס של שופט בית המשפט העליון מישאל חשין. גם במשפטי אונס והטרדה מינית אחרים החלו סנגוריהם של התוקפים להסתמך על השיר הזה.
"כאב לשתי בנות, סבא לשלוש נכדות, וכמי שרואה עצמו פמיניסט, נדהמתי לנוכח השימוש הציני שנעשה בשיר שחיברתי בעבר, וחיברתי בית נוסף, שלא זכה עדיין להקלטה. את הבית שקראתי באחת מהופעותיי, שמע פעם שופט מחוזי וביקש העתק ממנו כדי שיוכל לענות לסניגורים של אנסים ומטרידי נשים במקרה שיעזו לצטט משירי הישן.
והנה הבית הנוסף: "כשהיא אומרת 'לא'/ לזה היא מתכוונת/ לזה היא מתכוונת / כשהיא אומרת 'לא'/ לכן ה'לא' שלה סופי מוחלט/ כי היא קובעת לא שום בית משפט/ אז אל תהיה לי תרנגול/ ואל תהיה חכם גדול/ היא לא רומזת 'כן', 'אולי' או 'בוא'/ כשהיא אומרת 'לא', היא מתכוונת 'לא'

כשאת אומרת "לא", למה את מתכוונת?
למה את מתכוונת, כשאת אומרת "לא"?
האם ה"לא" הוא "לא" – ובאמת
אולי הוא רק "אולי, אך לא כעת",
או שה"לא" הוא רק "עוד לא"
אולי הוא "או", אולי הוא "בוא"
כי את אומרת "לא" כל כך בחן
שהוא נשמע לי עוד יותר מזמין מ"כן".

כשאת אומרת "לא" אני כבר לא יודע
מבולבל ומשתגע כשאת אומרת "לא"
כי אם אומר: "היא לא רוצה ממש"
אולי מחר תכריזי: "הוא חלש!"
"זה גבר זה? זה סתם קטין –
שומע לא – ומאמין".
ואם אלך אולי תאמרי "חבל"
אם אשאר אולי תגידי: "מנוול".

כשהיא אומרת "לא" למה היא מתכוונת?
למה היא מתכוונת כשהיא אומרת "לא"?
האם זה "לא" כזה מוחלט
או שה"לא" הוא רק זמני בלבד,
אולי הוא "טוב, אך לא עכשיו"
אולי זהו בעצם "נו"
אך אם היו אומרים רק "לא" ו"כן"
אז מה בכלל היה נשאר פה מעניין…

כשאת אומרת "לא" למה את מתכוונת?
למה את מתחננת כשאת אומרת "לא"?
כי אם אינך רוצה בכלל בכלל
הגידי לי "סתלק כבר וחסל!"
תגידי "די" או: "עוף מפה"
רק אל נא, אל תגידי "לא"
כי את אומרת "לא" כל כך בחן
שהוא נשמע לי עוד יותר מזמין מ"כן".

כשהיא אומרת "לא" לזה היא מתכוונת,
לזה היא מתכוונת כשהיא אומרת "לא".
לכן ה"לא" שלה סופי, מוחלט,
רק היא קובעת, לא שום בית משפט,
אז תהיה לי תרנגול
ואל תהיה חכם גדול.
היא לא רומזת "כן", או "אולי" או "בוא",
כשהיא אומרת "לא", היא מתכוונת "לא!"

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות