ציפורי פרא, דה בסט אופ 1995-1985

פיטר מרפי

בגארס בנקט, Bne
5/5

מרפי לא מתקשר אצלי עם "הבסט אופ", ונדמה לי שהוא מעולם לא הגיע לבין חמשת הראשונים במצעדים, אבל אם זמר שמעורר בבת אחת את הגעגועים לשמונים, זה מרפי. הדגש הוא על מרפי, לאו- דווקא על להקת "באוהאוס" שהוא היה סולנה. הרטרוספקטיבה היא מחמישה אלבומים, ובין השאר נכללים בה "סטרנג’ קיינד אופ לאב", "קאטס יו אפ", "אינדיגו אייס", "דיפ אושן", "היט סונג". מרפי הוא השנסונר של הרוק, שילוב של יוצר פואטי וזמר דרמטי, שכמעט כל שיר שלו הוא הצגה קטנה, מתוזמרת היטב, של הבעת אמת.

Peter Murphy – Wild Birds 1985-1995: The Best of the Beggars Banquet Years

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

  1. אין, אין, אין על ג'ון בון ג'ובי! גם חתיך, גם הקים את הלהקה הכי מדהימה שיש, גם טוב לב, אחח, איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש הזה….

  2. פיטר מרפי הוא אחלה זמר ואני מאד אוהבת לשמוע את הקול שלו. אז מה אם הוא שר בסגנון רוק? סגנון הרוק הגותי הוא סגנון רוק קצת שונה מהרוק הסטנדרטי. שווה לשמוע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות