רק למשמע שמות השירים "עניין אבוד", "דמעות בודד", "כמעט מת" ניתן לנחש מה אווירת האלבום. היא הרבה יותר קודרת מאשר בקודם שלו "מוטציות" של 98’. בק עובר מבחינה עצמית לשקיעה בבלבול,  חולשה נפשית ודכאון. ההפקה של ניגל גודריץ’  עוטפת אותו בצליל נכאים של מיתרים. הטונים רפים, לעיתים אפילו עמומים. "מסביב לעיקול" הוא מן העצובים ביותר שבק כתב. נשמע כקינה. זה אלבום של שברון לב בהילוך נמוך מאוד, מלנכולי, משרטט הלכי נפש באותנטיות מדהימה