מסע מרתק סוער ורוגש, מוסיקת עם וכפר מתערבבת עם מוסיקה עירונית, בדרך מגיעים לבר האפלולי, נכנסים לסרט ושומעים  פס קול סהרורי שיש בו אלקטרוניקה, וממשיכים לפגוש חבורת צוענים בפרברי העיר, מוסיקה מקסיקנית, קלטית, מזרח-אירופה, כליזמר וגם רוחו של טום ווייטס הגיע עד כאן. ויש כאן גם מוטיב אוונגרד נוסח סטיב רייך ופיליפ גלאס. ולעולם לא ברור לאן זה מוביל. מי שמחפש הגדרות, שימשיך לחפש.  מה יוצא מהמישמש? אלבום ללא הגדרה, ללא זמן, ללא גבולות. אקורדיון צרפתי, טובה, המונד B-3, עוד, כינור.  מבריק. השם ג’רמי ברנס אומר לכם משהו? גם לי לא. בביוגרפיות הוא איש להקת Neutral Milk Hotel שאינני מכיר. בארנס  עושה ככול העולה על רוחו. קשה לזהות כאן יצירה, אבל הסלט כשלעצמו מלא בכול טוב של טעימות. זה כשלעצמו מרתק, אפיילו מקסים.