היא פתחה עם God Bless The Child של בילי הולידיי. היא סיימה עם הולידיי –One For My Baby. אני יכול להבין מה מחבר את רות דולורס וייס עם בילי הולידיי. אתם רוצים להגיד "הולידיי הישראלית?" – קיבלתם אישור.
מרכז פליציה בלומנטל. צהרי שישי. מחוץ לאולם הקטנטן תאורה שהתאימה – אפור חורפי קר וגשום. בפנים מוסיקה מחממת לב, גם בלי שהתאורה המשמימה תעשה עימה חסד. כשרות דולורס וייס שרה אקפלה בילי הולידיי, לא צריכים תאורה. אפשר להחשיך.
הקול הבולט ביותר במוסיקה המקומית בשנים האחרונות. תנו לה את הקונטרבאס של יהוא ירון והיא מסודרת, אבל יהוא היה אחד בתוך הרכב – כלי נשיפה, תופים, הקשה, כדי להוציא לפועל את My Middle Name Is Misery, אלבום הקאברים הכפול החדש שלה. ארשה לעצמי שני משפטים שכתבתי על הדיסק: כשמדובר בקאברים, יש לרות דולורס וייס אינטרפרטציות נדירות, הארה מחודשת של השיר לפי ה"סיפור" של המבצעת. אצל רות דולורס וייס הטון הפנימי חזק הרבה יותר מאשר זה הבוקע ממיתרי גרונה. זה כמעט כל הסיפור.
בראיון שאחרי המופע אמרתי לה שפעם, לפני איזה שלוש שנים, עצרתי את המכונית בדרך כדי להקשיב לגרסה שלה ל"משיר ארץ אהבתי" שהתנגנה מהרדיו. עד אז הכרתי את השיר מחוה אלברשטיין. משהו שלא קרה לי מעולם. רות דולורס וייס די ביאסה אותי, כשסיפרה לי שאני לא היחיד שעצרתי את המכונית באמצע הדרך…
את הדיסק שהביאני ל"פליציה בלומנטל" היא הקליטה ממש במקם זה (בפליציה) , ככה שקיבלנו משהו מהאווירה ששרתה על עשיית הדיסק. חיכינו כמובן שהריגושים שקיבלנו מהדיסק לא רק ישוחזרו, אלא יתעצמו. זה קרה באחדים מהשירים. אנחנו מדברים על הגשה, שהיא מעבר לקאברים שגרתיים. רות דולורס וייס לוקחת כל שיר אל עולמה הפנימי. מפנימה אותו עד שהוא הופך לשלה, משם הוא מגיע אל מיתרי הקול. כשבוב דילן של To Make You Feel My Love נכנס למחילות ליבה של רות דולורס, זוהי כמעט מטמורפוזה (לשיר של דילן). תנסו לזהות את Ain't No Cure for love של לאונרד כהן. את Toxic של בריטני ספירס? Trouble של אלביס. ואז מגיע Feeling Good המוכר מנינה סימון, שיר שנבנה על ידה וע"י התזמורת לסערת רגש, שסוחפת למקומות אמוציונאליים, שלא ביקרתם בהם.
אני שומע בסאבטקסט את תוגתה העמוקה, כאילו זה מקור מעייניה השיריים – להעניק לשירים את הנרטיב המאוד אישי שלה. מצד שני, זה לא היה מופע Misery. היה בו קצב ואור, עיבודים טובים. הפקה. מתברר, שרות דולורס וייס יכולה לצאת מתעלת המלנכוליה ולעלות לכביש, שבו החיים ממשיכים לזרום. מופע שזורם איתה לשיאים, שראויים להרבה סטנדינג אוביישן.
משתתפים: רות דולורס וייס – פסנתר ושירה , אביב ברק – תופים, נועם דורמבוס – סקסופון, נמרוד טל – טרומבון עידית מינצר – חצוצרה וקרן יער , נועה גולדנסקי – כלי הקשה, יהוא ירון – בס
שירים: God Bless The Child, To Make You Feel, 24 Hours, When I Left The Room, No more, Feathers, Moonchild, Summer Kisses, Ain't No Cure, Wedding Dress, Toxic, When You're Gone, Ship Building, Feeling Good, Let's Dance, Here Comes The Sun, Trouble, One For My Baby.
רות דולורס וייס שיר וראיון
