מלך

מירי מסיקה

התו השמיני
4.5/5

איך רוקדים לבד "בחללים האדישים של הלב"? לנועם חורב, שמסר את הטקסט למירי מסיקה (השיר "לרקוד לבד"), יש כנראה הסבר למטפורה ה"קרדיולוגית" המעניינת הזו. אם להיאחז בה – מירי מסיקה היא זמרת, ששרה מכל חדרי הלב, זמרת של גאות רגשות. זקוקה לשירים שיקחו אותה אל פסגות הרגש.
האלבום הזה מנתב אותה, כמעט לכל אורכו, למקומות המפעימים האלה. מירי מסיקה,שממעטת ליצור בעצמה (פרט למילים של שיר אחד – "לא כמו כולם" אותו ערך אריק ברמן) זקוקה לשירים, ללחנים ועיבודים שיקחו אתה אל פסגות חדשות. תנו לה לחן טוב, תנו לה מילים לסערת רגשות, והיא תהיה השחקנית הגדולה והמרגשת של שיריה.
אצל מירי מסיקה דרמה על יחסים הופכת בדרך כלל למלודרמה טעונה בתחושתיות יתר. ("הדרכים החדשות", "אשה חרסינה", "ואולי", "אני לא שם"), אוהבת להתרגש ולרגש, כאילו תכלית המוסיקה שלה היא זו – לרגש. היא מצליחה, כי פיה וליבה שווים כמעט בכל שיר, ובמילים פשוטות – עומדת במשימה (לרגש), אבל כשאני שומע את שיר כמו "מלך" (מרב סימן טוב – על אושר זמין, חיים, בדידות וריקנות. פרספקטיבה מנקודת מבט אחרת.), עולה בי גם מחשבה אחרת של – האם תהיה זו דרישה מוגזמת ממסיקה לרדת מהאוורסט של הרגש. לפעמים, אני רוצה מזמרת גדולה להישאר טיפה קטנה. לא להאפיל על עצמה. לא להפוך את הצער ליגון מלודרמטי מתפרץ, כאילו כל צערו של העולם על כתפיה. לנסות להפנים, לשיר בפרשנות מעט אחרת, גם אם אין תחושה שנתת הכל אמוציונאלית. היא מתקרבת לזה ב"אל תדבר אלי".
אלבום של תמהיל חומרים מאוד מוקפד, שאין בו לחלוטין פזילה לחומרים אקספרמינטליים. תעדיף את המלודיה הסימטרית הקליטה על פני מוסיקה אלטרנטיבית. גם העיבודים בדרך כלל מצליחים לשדרגה, להבהיר את קווי המתאר הקוליים שלה. "אל תדבר אלי" (מילים ולחן: ניסים גיספן) – שיר מצוין על כאב נפש של פגועת אהבה – מעוטר יפהפה בצליל הגיטרה הפלמנקואי של אייל הלר. צלילי הקנון ב"לרקוד לבד". מפיקי האלבום נתנו גם הדעתם על גיוון מוסיקלי – הדאנס-טכנו אלקטרו של "נוגעת בעיניך שוב" , הואלס של "לרקוד לבד" האלמנט הים-תיכוני במקצב ובקישוט יפהפה של כלי הקשה ב"לא כמו כולם"
יגידו עליה שהיא נעה בנתיבי אמצע הדרך, אולי אינה נועזת דייה, אבל את מה שהיא עושה – היא עושה הכי טוב בדרכה שלה, ומירי מסיקה יודעת מה טוב לה, ממש כמו שהעושים במלאכת העיבוד ההפקה (ובעיקר אורי זך) יודעים. ובשורה התחתונה – זהו אלבום הכי נכון שהיא הייתה יכולה לאחל לעצמה לקידום הקריירה שלה כזמרת. ומירי מסיקה היא זמרת-זמרת-זמרת.

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. האלבום נורא ואיום לא אהבתי בכלל עיבודים גרועים שירים לא טובים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן