שיר שחוה אלברשטיין הקליטה לאלבום "נמל בית" (1984), אבל לא נכנס"מטעמים טכניים". לפי הקומוניקט שהגיע עם השיר, ניתן היה להבין, כי השיר יוצא לאור בפעם הראשונה, אבל אז נזכרתי ששמעתי אותו בגרסת ירדנה ארזי באלבום שממש נקרא על שם השיר – "עוד יום אחד" (1988). אני יכול להניח שיאיר רוזנבלום המנוח, מסר אותו לירדנה ארזי אחרי שהביצוע של חוה אלברשטיין נגנז. והנה, עכשיו לקראת אוסף חדש – "סיפור אינטימי", שירי האהבה של חוה אלברשטיין – חזר מן הכפור.
"עוד יום אחד" הוא עוד שיר שראוי לאור שמש. פשטותו היפה. אם לדייק – המורכבות שבפשטות. הדוברת פונה לאלוהים ביום אביבי זוהר נוסף, ומבקשת ממנו שיעניק חסד לתקווה-צפייה, גם אם היום שלה מלווה בצער. נראה כי כמעט התייאשה מבואו של האיש המיועד לה. אם אכן תתגשם ציפייתה – היא תחוש בכל גופה את ההתגלות בדומה לעץ בודד שהואר באפלת היער.  זו תהיה החוויה עוצמתית.
חוה אלברשטיין לוקחת את השיר לנחלתה המוסיקלית – טון נוגה מתכוון. השירה והעיבוד מאפקים, אבל אין ספק שההוצאה הזו עושה צדק עם השיר שיופיו לא נגוז, הגם שנשמע מסוג השירים שמושמעים בימי חג ומועד בשעות "מתות", ואינם מתחרים על הרייטינג של הפלייליסט.  

עוד יום אחד מאביבים זרוח/עוד יום אחד לצער ושמחה/ חונני אלוהי באורך רוח / עשה ציפייתי מבורכה
שלווה מאוד ובחדווה נכנעת /כולי לחסד פתע כלנס /אקשיב לכל מילה להד כל צעד /אדע פני כל אדם שיכנס
עוד יום אחד מאביבים זרוח /עוד יום אחד לצער ושמחה /חונני אלוהי באורך רוח /עשה ציפיתי מבורכה
אך אם יהיה ויפתח השער /וכל גופי יקרא הינה הינו /אהיה כעץ באפלת היער / אשר בחר בו אור להקרינו