רן שם טוב מבין שבתוך עמו הוא יושב. קורא את המפה המוסיקלית כדי לחשב את צרכי המאמי-מנטורית של ישראל. אל תתרחק ממנה, אומר לעצמו, שומע את (ב) קולו של אבי גואטה. מצד אחד, אל תשכח המסחור, מצד אחר – יש איזשהו דימוי אנין-טעם כשמדובר במפיק "מערבי" ההולך על המבטא המוסיקלי הערבי.
דיקלה מתמחה בתורת הסלסול הזה, בשיר שמתיימר להפעיל צפירת ארגעה ביחסים בינו-בינה. יש עוד סיכוי. יש סימנים של פריחה-ברכה-הצלחה. יש שמש מסנוורת על המרפסת. סנוור לא תמיד טוב לבריאות העיניים, ובכלל לא ברור אם הדוברת שלמה או מתחבטת.
לא זה מה שיטריד את אוהבי שרית חדד וגם לא אותה, כי מבחינתה הטקסט לא עד כדי כך יכריע, כמו הסלסול והעינתוז והשמח הזה. שרית חדד הזמינה לעצמה עוד שמלת כלה.
קליט, מזיז, "יעשה טוב", אבל מבחינתי – לא בשר ולא חלב. לא חם ולא קר. המיינסטרים פסאודו פופ אתני הזה, שילטף ויעשה טוב לעם ישראל. בינינו – מה היא צריכה יותר.
סיגליות בלילות כבר לא זוכרת/אצלי אפריל כבר מחכה מחוץ לדלת/וזה סימן שיש עוד זמן/יש סימנים של פריחה בינינו
אור ראשון ליבי דופק לא נרדמת/בחוץ יש שמש מסנוורת/וזה סימן שיש עוד זמן/יש סימנים של ברכה בינינו
פזמון: יפה, יפה איתך /יפה היום, יפה הלילה/להתחבק איתך/ להסתכל איתך למעלה/יפה האהבה/יפה בחוץ על המרפסת/ יפה, יפה השקט
מתעוררת לצידך כמעט שנתיים/ הזמן איתך מרגיש לי כמו מים/ וזה סימן שאנחנו כאן/ יש סימנים של הצלחה בינינו
פזמון: יפה, יפה איתך….
