סיפור אהבה לפי חוה אלברשטיין אומר: "כפות המאזנים עולות ויורדות/ תשוקות ופחדים/ חלומות וסודות". סיפור האהבה שלי עם חוה אלברשטיין ישן וטוב. יציב. אינו מתיישן. אינו סובל מעליות ומורדות קשות.
יוסי חורי מהפרברים הלחין את השיר שפותח את האוסף. "אוהב או נאהב" הוא סיפור אהבה שלוטף וחובק בסגנון הישן והטוב שלה.
סיפור אהבה ישן למי שאהב ואוהב את חוה של "שלוש אהבותי", "פרח הלילך", "תפילת יום הולדת", "בגלל הלילה", "רמז", "האהבה מאלתרת", "אהבה בת עשרים", "לו ידעת" (סיפור אינטימי). קול ומנגינות שחלקן כבר פס קול חיינו, הנוגות, מאירות הפנים שמלוות אותנו מאז ומתמיד. זה הטון של זמרת, שהיא גם "יוצרת", ה"סונגרייטרית" בשירים, שהיא לא כתבה אותם. אבל באוסף הזה מתברר כמה היא הייתה הסונגרייטרית גם בפועל.
אוסף מטבעו עלול להיות שחוק, מהסוג של כמה-פעמים-עוד-אפשר לשמוע את-אותו-השיר. אבל לא האוסף הזה, שאינו ערוך בשיטת הבסט-בסט-אופ, הכי מוכרים והכי מושמעים בזה-אחר-זה.
יש שירים שנשמעו לי כמעט חדשים, מהסיבה הפשוטה – שהרדיו לא פינק אותם: כמה פעמים השמיעו "ספרי לי לאט" (חווה אלברשטיין – יהודה פוליקר) ומתי שמענו שירים כ"מרתיחים מים" (נדב לוויתן-חוה אלברשטיין), "הבוקר הוא זמן מצוין לאהוב" (חוה אלברשטיין-אילן וירצברג), "בשבילך" (חוה אלברשטיין-מקסים לאונידוב).
ופתאום אני מגלה מחדש את יופיו של "מכתב" – פולק בעיבוד אקוסטי – "כל בוקר על הכר אני מוצאת מכתב/ עוד יום ועוד אני אוהב אותך כל כך", שיר שמדבר על המשכיות האהבה למרות שגרת החיים. ויש חיים חדשים ל"הגן הבלעדי" (רחל שפירא-חוה אלברשטיין) ל"כמעט שנתיים", רומנטיקה מחוייכת בסגנון השנסון (חוה אלברשטיין-אילן וירצברג) ול"רחוק רחוק" (מילים ולחן: חוה אלברשטיין) שנשמע קלאסיקה מהסוג היווני. וגם להתרפק על "כאילו סוף" (רחל שפירא-שיקו בוארקי)
שיר חדש? חדש-ישן – "עוד יום אחד" שהוקלט ב-1984 לאלבום "נמל בית" , ורק עכשיו עשה דרכו לאוסף. ההוצאה המחודשת עושה צדק עם השיר, שיופיו לא נגוז, הגם שנשמע מסוג השירים שמושמעים בימי חג ומועד בשעות "מתות", ואינם מתחרים על הרייטינג של הפלייליסט.
אני מגלה מחדש את העיבוד הפאנקי המשמר של "מנסה לשמור על קשר" (אהוד מנור – מישה סגל), הליריות המזוקקת בביצוע של "לו באת" (יונתן רטוש- איתן גדרון), הפרשנות הסרקסטית המאופקת ל"הרי את מותרת לכל אדם" של דוד אבידן. אני מגלה מחדש את יופיו של "אני הולכת אלי" (לאה גולדברג-נחון היימן).
הבשורה שיוצאת מהאוסף החדש של חוה אלברשטיין – מגלים שירים שראויים להתגלות מחדש.