שלושים שנה אחרי שוינס קלארק פרש מדפש מוד Depeche Mode והקים את יאזו Yazoo ואת אירייז'ר Erasure, הוא חבר מחדש ובמפתיע לחברו הותיק להרכב  מרטין גור כדי להקליט אלבום טכנו מובהק.
תסריט? האפקטים מסמנים פה ושם אווירת סיפור בלהות בקטע הפתיחה Lowly ובקטע השלישי – Spock. עיקר ההפקה המוקדמת הייתה באמצעות דואר אלקטרוני. התוצאה אומרת: שני האמנים הותיקים נהנו לתפעל צעצועים אלקטרוניים ממרום בשלותם האמנותית. סינת'פופ, עם בס-ליין דומיננטי, צליל בליפ. נטול מלודיות. בלי שומן. צלילים שהופקו בלי יומרה. נראה שקלארק וגור רצו להשיג את הצליל הזה. טכנו מודרני מבריק ומלוטש. אגב, מי שאינו אוהב יצירות טכנו – עלול למות משיעמום, אך אם אתה מה שנקרא purist-techno – לך על זה. תתענג. אהבת המוסיקה האלקטרונית מנצחת בדיסק הזה.