היא לוקחת את "דאנס ויז מי", הטנגו המפורסם מהחמישים לרחבת הריקודים המודרנית, ולפי טווח הקול זוהי מאריה קאריי משופרת, ויש לה אפילו הכשרה קלאסית. התערובת טיפוסית לז’אנר: המינון השקוף של דאנסים היפ הופ ובלדות. מתכונים די צפויים, קול טוב מאוד, הפקה מצוחצחת. אין ספק שמורגן עם בלדה כ"קלוז טו יו" ודיסקו כ"טייק דה ריין" תיכנס לרשימת חמשת או עשרת הדיוות. יש לה את כל התכונות לזה. ה"בעיה" היחידה שפרט לכשרון וההפקה המקצועיים, היא עוד אחת בשורה של מעולות.
