היא מהסוג שגורמות לזעוק "וואהה", זמרת ריתם נ’ בלוז מדהימה גם בבלדות גם באפ טמפו. אחרי שישה גראמיז, ברקסטון מוכיחה שיש עוד מה לעשות, והדיסק הזה הוא דוגמא למוסיקה שחורה הכי עדכנית, בקצב, בהפקה, בשירה. שני טרייקים עשו לי את זה יותר מהאחרים – Trippin’ ("זוהי הדרך שהאהבה עובדת"), שיר במקצב מיד-טמפו, מבוצע בהרמוניה מושלמת. והשני – Take this Ring, וכאן ברקסטון יורדת בסולם האוקטבות כדי ללחש מילות אהבה בקול אלט נמוך ועשן, ברכות יפה וכובשת, ובליווי עם גוון ספרדי. שיר אווירה יפהפה. עוד יפים – בלדה שקטה שנקראת Stuidמה שאני אוהב אצל ברקסטון שהיא אינה מותחת מיתרי הקול כדי לשכנע שהיא זמרת נשמה מבטן ומלב.
שיתוף הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email