אדם מילשטיין - יד ביד

יד ביד

אדם מילשטיין

מילים ולחן: אדם מילשטיין עיבוד: אדם מילשטיין ואדם בן-אמיתי הפקה מוסיקלית: אדם בן-אמיתי
3.5/5

הסינגר חובר לסונגרייטר. מספר סיפור על אחת על-הפנים. בוכה כל הזמן. כבר חודשיים לא עונה לאיש. מה עלה בגורלה? לפי המספר יש מצב שברחה. הסיפור עוד סיפור על אובדת בדרכי החיים. התחושה שעוברת מאדם מילשטיין (18) – דכדוך, מלנכוליה. Sad story. אבל אז נכנס פזמון שאומר: "יד ביד/ יד ביד אולי נגיע אל העושר שיפציע". איך זה מתחבר?  איך נכנסת הנימה האופטימית הזו לסיפור? הכי סתמי, מנותקת, לא קוהרנטית.
התחושה העצובה עוברת במוסיקה. אדם מילשטיין כותב לחנים מלנכוליים יפים ברגישות גבוהה. האזנתי לשיר קודם שלו – "אולי זו את". הצלילים הם עורק אמיתי של מצב רוח. אין כאן בלוף.  אבל באמנות גמו באמנות  – יצירה היא עניין מורכב. לא כל מה שאת מרגיש מסייע להרכיב נכון את הפאזל. ה"ד ביד" בשיר הזה הוא פזמון אקראי. יכול להיות שהוא מכיל את התחושה, אבל כאמור לא נדבק לכאן.

*** אדם מילשטיין: "את "יד ביד" כתבתי שבוע לאחר מותו של ארי נשר, ברגעים של עצב תהומי וכאב שלא הכרתי לפני. מתוך כל התחושות האלה, כתבתי שיר שדווקא נתן לי הרבה תקווה.. עם הפנים לעתיד, וגרם לי להאמין שהדרך להתמודד, היא ביחד – "יד ביד" – עם אלה שאנחנו אוהבים".

וכבר שבועיים שהיא כל הזמן בוכה/ רואה את החדשות מתחת לשמיכה
ולה כבר לא מפריע שאולי היא לא תגיע / למקום שהיא כל כך רצתה
ועוד יומיים שעצרו בתחנה/ יושבת על הבר רואה עוד תאונה
ורק אחד שיכור צרח בקול ״זה יעבור״ / ושוב הרים כוס וויסקי לעברה
יד ביד/ יד ביד אולי נגיע אל העושר שיפציע/ יד ביד
יד ביד/ יד ביד אולי נראה/ את הדרך קצת אחרת/ יד ביד
וכבר חודשיים שהיא לא עונה לאיש/ כולם חושבים שהם יודעים איך זה מרגיש
״בסוף הכל חולף..״ / אבל היא כבר יודעת/ שהיה לה רק מקום אחד בלב
עבר הזמן מהפגישה הראשונה/ למרות כל החיים דבר לא השתנה
היא תמיד אמרה שהיא ״רוצה אחרת״/ ויבוא יום בו תגשים את החלומות
יד ביד…
אחרי שנתיים כבר עזבתי את השכונה/ אני מניח שהרבה לא השתנה
אולי היא גם ברחה, אולי היא כבר הגיעה/ למקום ההוא שהיא כל כך רצתה.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות