אטה ג'יימס עושה בלוז שיקאגו באמצע שנות השישים שלה – עם כל הדרייב שעשה אותה למה שהיא. ההשראה לאלבום באה אחרי שראתה את הסדרה "הבלוז" של מרטין סקורסזה. בראיון היא אמרה. "גיליתי שרוב הבלוז בוצע ע"י גברים. נשים פשוט לא רצו לשיר בלוז. אז הרגשתי צורך להראות שאישה יכולה לעשות את זה מהזווית שלה לא פחות טוב"
יש לה בגיל 66 קול מחוספס מרשים, טונים גבריים מוצקים והיא שרה "גוט מיי מוג'ו וורקינג", "קראולינג קינג סנייק" בעוצמה ובשליטה מופלאים. כשג'יימס שרה בלוז סטייל שיקאגו של הולווין וולף, ג'ימי ריד, מאדי ווטרס – זה בלוז שבמהות קיים גם אצל נשים. די שתקשיבו ל"מותק, אל תקרע את בגדי" או "דונט סטארט מי טוקינג".
ההרכב המלווה הכין לה בסיס בלוזי נהדר ליציאה. אלה הם שני בניה דונטו וסמטו. ג'ון לוגאן – מפוחית. גוש סקלר ובובי מוריי בגיטרות. בלוז אקוסטי ממדרגה ראשונה. מתקליטי הבלוז המודרני הטובים ששמעתי.
(Etta James – Why I Sing The Blues – (Live At Montreux 1993
אטה ג'יימס Blues to the Bone שירים
- (I Got My Mojo Working (Preston Foster
- (Don't Start Me to Talking (Sonny Boy Williamson II
- (Hush Hush (Jimmy Reed
- (Lil' Red Rooster (Willie Dixon
- (That's Alright (Jimmy Rogers
- (Crawlin' King Snake (John Lee Hooker
- (Dust My Broom (Robert Johnson
- (The Sky Is Crying (Elmore James
- (Smokestack Lightnin (Howlin' Wolf
- (You Shook Me (Dixon, J. B. Lenoir
- (Driving Wheel (Roosevelt Sykes
- (Honey, Don't Tear My Clothes (Lightnin' Hopkins
